מהצפות באיילון ועד שיטפונות בנגב: תרחישי האקלים הקיצוניים שמדאיגים את ישראל

מדינת ישראל עומדת בפני מציאות אקלימית חדשה ומורכבת, שבה תופעת הסופר אל-ניניו הקיצונית מצטרפת למגמות ארוכות הטווח של משבר האקלים. השילוב בין השניים אינו מתבטא רק בעליית הטמפרטורות, אלא גם בשינוי יסודי של משטר המשקעים, המביא עמו אירועי קיצון חסרי תקדים, סכנה קשה לתשתיות לאומיות, פגיעה במבנים ואיום ישיר וממשי על חיי אדם.

אזהרת המטאורולוג: ד"ר עמיר גלבוע על התרחישים הקיצוניים

בשיחה מיוחדת על מצב האקלים וההיערכות החורפית, מתאר מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גלבוע (גבעתי), את רצף האירועים החריגים שכבר פקדו את הארץ.

"אנחנו רואים רצף של מערכות חריגות בעוצמתן שפקדו את ישראל, כמו האירוע בשרון שבו ירדו 120 מילימטרים בשעה במושבים קדימה-צורן, אבן יהודה ובנימינה, וכן 90 מילימטרים באשדוד".

ד"ר גלבוע מסביר כי אירועים אלה מצטרפים לגשמי אוגוסט שגרמו להצפות בירושלים ולשיטפונות החריגים ביום הבחירות בשרון.

לדבריו, מדובר בתופעה רחבת היקף של סופר אל-ניניו, שבה כל מדינות האזור חוו גשמים קיצוניים. ד"ר גלבוע התייחס כבר בעבר בשיחות עם "היום" לשינויי האקלים ולאל-ניניו, ואמר כי "תופעת האל-ניניו באוקיינוס השקט הגיעה לעוצמה חסרת תקדים, כאשר סטיית הטמפרטורה צפויה להגיע ל-3.7 עד 3.8 מעלות צלזיוס מעל הממוצע, ערך השובר את השיא ההיסטורי שנמדד בשנת 2015".

ד"ר גלבוע משרטט את התרחישים הקשים שאליהם חייבת המדינה להיערך מבעוד מועד: "על פי המודלים שלנו, כל מעלת התחממות במדד האל-ניניו מוסיפה בין 11% ל-15% לכמויות המשקעים באזורנו, ובאזורים כמו הרי יהודה וצפון הנגב כמויות הגשם עלולות להגיע ל-140% עד 145% מהממוצע הרב-שנתי".

הוא מזהיר כי תרחיש הייחוס החמור כולל מטחי גשם חסרי תקדים של עד 300 מילימטרים בתוך כמה שעות בלבד.

בנוסף, מדגיש ד"ר גלבוע את הזינוק הצפוי בעוצמת המטחים הקצרים: "אנחנו צופים עלייה של 26% עד 40% בעוצמת הגשם היורד במטחים קצרים של שעה אחת, דבר שיוצר רגישות הידרולוגית קיצונית".

התרחישים הקשים כוללים גם חשש להתפתחות סופת מדיקאן - סופה מעין-טרופית מעל הים התיכון, עם רוחות של יותר מ-100 קילומטרים בשעה, ברד כבד והצפות חוף קשות מהרגיל. לדבריו, אירועים אלה מציבים סכנת נפשות ממשית למטיילים ולנוסעים בדרכים.

במה השתנה מזג האוויר ומה השתנה במשטר הגשמים

משטר המשקעים בישראל עובר שינוי מבני עמוק עקב ההתחממות הגלובלית. כמות הגשם הכוללת אינה משתנה בהכרח בכל הארץ, אך אופן הגעת המים השתנה לחלוטין. עונת הגשמים נעשית קצרה יותר, מספר ימי הגשם קטן, אך במקומם מגיעות "פצצות גשם" - מטחים עזים וקצרים ביותר, שבהם יורדת כמות מים אדירה בפרק זמן קצר מאוד.

הים התיכון החם מספק אנרגיה ולחות רבה לענני הגשם, מה שמעודד יצירת סופות רעמים חמורות, ברד כבד ומשבי רוח עזים. התחממות האוקיינוס השקט גורמת להדרמת זרם הסילון ולחדירת אפיקי רום עמוקים למזרח הים התיכון. תהליכים אלה מסיעים לחות מקווי רוחב נמוכים באמצעות נהרות אטמוספריים ומגדילים את השכיחות של תאי-על עוצמתיים וסופות קיצון.

הסיכונים והנזקים באזור החוף

ערי מישור החוף נמצאות בקו הראשון לפגיעה בשל השילוב בין מטחי גשם עזים, בנייה צפופה ואיטום נרחב של הקרקע באספלט ובבטון, המונעים חלחול מים טבעי.

הצפת אגן איילון וגוש דן: בתרחיש ייחוס של סופה נמשכת, שבה יורדים 300 עד 350 מילימטרים של גשם בגוש דן, כאשר מחצית מהכמות יורדת בתוך פחות מ-12 שעות, נחל איילון גואה לעבר ספיקות שיא של 280 עד 400 מטרים מעוקבים בשנייה. אירוע כזה גורם לחסימה מלאה של נתיבי איילון, להשבתת מסילות הרכבת ותחנות השלום וההגנה, להצפת חניונים תת-קרקעיים, מרתפים ודירות בדרום תל אביב וביפו, ומציב סכנת חיים ממשית ללכודים במבנים ובכלי רכב.

איום תת-קרקעי מתחת לערי החוף: עליית מפלס הים דוחפת מי תהום מלוחים כלפי מעלה ואל תוך היבשה. מי התהום הגבוהים והמלוחים מאיימים להציף ולשחוק את היסודות העמוקים של מאות מגדלים וגורדי שחקים בערי החוף, שלא תוכננו לעמוד במליחות כזו, לגרום לקריסת מערכות חשמל ותקשורת תת-קרקעיות ולהמליח את אקוויפר החוף.

קריסת מצוקים ואובדן חופים: רצועת המצוק החופי באורך 45 קילומטרים בין חדרה לאשקלון נמצאת בסכנת התמוטטות קשה עקב כרסום הגלים בתחתית המצוק, לצד הצרת החופים והיעלמות מקטעי רחצה.

הצפות בערים נוספות בחוף: בנהריה, גאות בנחל הגעתון בספיקה של 15 מטרים מעוקבים בשנייה מציפה את השכונות המזרחיות, את שדרות הגעתון ואת קניון ארנה, וחוסמת את כביש 4, כביש 70 ומסילת הרכבת.

במפרץ חיפה, גאות בקישון בספיקה של 180 מטרים מעוקבים בשנייה מציפה את מתחם בתי הזיקוק, מפעלי חומרים כימיים, אזור הצ'ק פוסט ותחנת מרכזית לב המפרץ.

באשדוד, גאות בנחל לכיש בספיקה של 230 עד 350 מטרים מעוקבים בשנייה גורמת להצפת שכונות מגורים בדרום ובצפון העיר, אזור התעשייה ולחסימת כביש 4.

השיטפונות בנחלי הדרום והמזרח

באזורים המדבריים של המזרח והדרום, המבנה הטופוגרפי התלול והיעדר קרקע סופגת גורמים לכך שגשם בעוצמה גבוהה הופך בתוך דקות ספורות לשיטפונות בזק הרסניים.

השפעת אפיק ים סוף פעיל: מערכות אלו מביאות לממטרים כבדים של יותר מ-50 מילימטרים בשעה במוקדים משתנים, המצטברים לאירועים חריגים ולסחף אבנים קטלני.

שיא היסטורי בנחל צאלים: באגן נחל צאלים נרשמה ספיקת שיא חסרת תקדים של 570 מטרים מעוקבים בשנייה, כאשר מפלס המים עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה בלבד.

חסימת כביש 90 וניתוק מרחב ים המלח: שיטפונות עזים בנחלים כמו קדרון, דרגה, ערוגות, צאלים, בוקק וצין גורמים לקריסת קטעים בכביש 90, להצפת אזור המלונות בעין בוקק, לפגיעה בתחנות שאיבה של מפעלי ים המלח, לניתוק יישובים למספר ימים ולסכנת חיים למטיילים ולנוסעים.

שיטפונות ברחבי הנגב והערבה: הנחלים הגדולים פארן, צין, נקרות, חיון, בשור ושקמה יוצרים זרימות בספיקות של יותר מ-500 מטרים מעוקבים בשנייה. זרימות אלו חוסמות את כביש 40 וכביש 90, מציפות שטחים חקלאיים נרחבים סביב יישובי הערבה כמו עין תמר, נאות הכיכר ופארן, ומנתקות אזורים שלמים.

הצפות במרחב אילת: שיטפון בספיקה של 500 מטרים מעוקבים בשנייה במפרץ אילת מציף את האזור המזרחי והצפוני של העיר, פוגע בכ-20 בתי מלון ובמפעל המלח, ומביא לסגירת מסוף הגבול רבין.

הסבר הנתונים וההסתברויות בלשון פשוטה

כדי שכל אדם יוכל להבין את משמעות המספרים וההסתברויות:

תקופת חזרה וסיכוי שנתי: כאשר מדענים אומרים שאירוע הוא בעל תקופת חזרה של 50 שנה, כמו ספיקת השיא שנמדדה בנחל צאלים (570 מטרים מעוקבים בשנייה), המשמעות היא שבכל שנה נתונה יש סיכוי של 2% שהאירוע הזה יתרחש.

הצפה באיילון בספיקה של 280 מטרים מעוקבים בשנייה היא בעלת תקופת חזרה של 13 שנה, כלומר סיכוי של כ-7.7% להתרחשות בכל שנה. הצפה בספיקה של 400 מטרים מעוקבים בשנייה באיילון היא בעלת תקופת חזרה של 25 שנה, כלומר סיכוי של 4% בכל שנה. הצפה בנחל הגעתון בספיקה של 15 מטרים מעוקבים בשנייה היא בעלת תקופת חזרה של 30 שנה, כלומר סיכוי של כ-3.3% בשנה.

עוצמת הגשם בשעה אחת: העלייה הצפויה של 26% עד 40% בעוצמת הגשם השעתית פירושה שגם אם סך הגשם היומי אינו משתנה, המים יורדים בקצב שצינורות ומערכות הניקוז העירוניות אינם מסוגלים לקלוט, מה שיוצר הצפה מיידית ברחובות.

תפיסת האיום בציבור: סקר מדד תפיסת האיומים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מראה כי כ-33% עד 35% מהציבור מעריכים את הסבירות להתרחשות תרחישי אקלים קשים ואת הנזק הצפוי מהם כגבוהים או גבוהים מאוד, לצד תחושה רחבה של היעדר מוכנות מספקת ברמה הלאומית.