שעון החורף הגיע: איך זה משפיע על העגבנייה?

הצמחים ממשיכים לפעול לפי הקרינה, הטמפרטורה והשעון הביולוגי שלהם, גם כשהשעה הרשמית משתנה • ד"ר אבישי מיה-אבני מסביר מדוע המעבר לשעון חורף הוא הזדמנות לבחון מחדש את שיטות ההשקיה והדישון

אשכול של עגבניות "גוסטינה". יצירה חקלאית של מפתחי־על , אריק סולטן
עגבניות | צילום: אריק סולטן

בכל סתיו, כשמגיע המעבר לשעון חורף, אנחנו מזיזים את השעונים בבית, בטלפון הנייד ואפילו במחשב ההשקיה, אך העגבנייה שבשדה פשוט לא מקבלת את העדכון. מבחינת הצמחים, השעה 06:00 או 07:00 אינה אומרת דבר, שכן השמש אינה משנה את מסלולה והם פועלים לפי הקרינה, הטמפרטורה, הלחות והשעון הביולוגי הפנימי שלהם.

בהקשר לפער הזה בין האדם לצמחים שוחחנו עם ד"ר אבישי מיה-אבני, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה ומומחה בתחום החקלאות בישראל, חדשנות אגריטק ואתגרי ביטחון תזונתי. בשיחה קרא המומחה להבין שבחקלאות מודרנית עלינו לעשות בדיוק את ההפך: לא להתאים את הטבע אלינו, אלא להתאים את ממשק הגידול לשעון הביולוגי והסביבתי של הצמח.

הניסיון האנושי להתאים את סדר היום לשעות האור אינו חדש. כבר בשנת 1784 הציע בנג'מין פרנקלין בהומור להזיז את סדר היום של תושבי פריז כדי לחסוך בנרות, ובשנת 1895 הציע ג'ורג' הדסון מניו זילנד להזיז את השעון בקיץ בשעתיים כדי ליהנות מעוד שעות אור לאיסוף חרקים. השיטה התקבעה לבסוף בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק מהמאמץ לחיסכון באנרגיה.

אולם בעוד שבני האדם שינו את השעון כדי להקל על עצמם, תהליכים חיוניים בצמח - כמו פתיחת הפיוניות, הפוטוסינתזה, קליטת המים וקליטת יסודות ההזנה - ממשיכים לפעול לפי תנאי הסביבה והמנגנון הביולוגי, ולא לפי המחוגים שלנו.

אבישי אבני מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה |

לפער הזה בין השעון האנושי לשעון של הצמח יש משמעות מעשית רבה. מערכת השקיה המתוכננת להיפתח מדי יום בשעה 06:00 בבוקר תפעל, לאחר הזזת המחוגים, במרחק שונה לחלוטין מן הזריחה. בחקלאות אינטנסיבית, אפילו שעה אחת של הפרש משנה את עוצמת הקרינה, את דרישת האידוי ואת מצב המים בצמח.

לכן, מעבר השעון הוא תזכורת לכך שאסור להסתמך על שעות קבועות בלבד, אלא יש לבחון מחדש את תוכניות ההשקיה והדישון. באזורים חמים ויבשים כמו ישראל, למשל, ההבדלים בין שעות הבוקר לצהריים ניכרים במיוחד בדרישת האידוי ובצריכת המים של הצמח.

כיום, החקלאות המדויקת מאפשרת לעבור מלוח זמנים קשיח ומהרגלים ישנים להחלטות המבוססות על מידע מחיישנים המודדים קרינה מצטברת, טמפרטורה, לחות הקרקע ומצב המים בצמח. המטרה אינה רק לתת פחות תשומות, אלא לספק מים, דשן ומשאבים בכמות ובמקום המדויקים ביותר, בהתאם לצורכי הצמח באותו רגע.

כפי שמתאר ד"ר מיה-אבני, הזזת השעון מזכירה לנו שככל שנלמד לקרוא נכון יותר את אותות הצמח והסביבה, כך נעבור מחקלאות המבוססת על הרגלים והערכות כלליות לחקלאות המבוססת על צורך, מדידה ותגובה מדויקת.

נכתב ביום חול

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר