גז, דאטה סנטרס וגרעין: התוכנית שתשנה את משק האנרגיה

הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי פרסמה היום (חמישי) את מפת הדרכים למשק האנרגיה לחמש השנים הקרובות - מהכנסות של מאות מיליארדי שקלים למדינה, דרך הקצאת חשמל לחוות שרתים של ענקיות הייטק, ועד קידום האפשרות לשימוש באנרגיה גרעינית

הדו"ח, שפרסומו התעכב עקב מלחמת חרבות ברזל ומחלוקות מקצועיות בין משרדי הממשלה, מתווה את מפת הדרכים של משק האנרגיה הישראלי לחמש השנים הקרובות.

לצד המטרה המרכזית של חיזוק משק הגז והורדת מחירי החשמל, אחד המהלכים הבולטים שעליהם הצהיר הדרג המדיני הוא קידום תחום האנרגיה הגרעינית. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הדגיש כי מדינת ישראל צריכה לקדם את תחום האנרגיה הגרעינית כמקור אנרגיה, וחשף כי כבר פועלת ועדה ייעודית בנושא. הצעד מצטרף לקידום אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות להפחתת פליטות פחמן, במטרה לגוון את תמהיל האנרגיה הלאומי.

למה הוקמה ועדת דיין ומה היה המנדט שלה?

הקמת הוועדה נבעה מהחלטות ממשלה קודמות, המחייבות את המדינה לבצע בחינה תקופתית של צורכי המשק המקומי אל מול פוטנציאל היצוא אחת לחמש שנים. המנדט המרכזי שניתן לוועדה היה לקבוע כמה גז טבעי נדרש לשמור לטובת הצרכן הישראלי ל-25 השנים הבאות, ומאיזה שלב ניתן לאשר לחברות האנרגיה לייצא את העודפים למדינות האזור, כגון מצרים וירדן, או לאירופה.

במסגרת המנדט נדרשה הוועדה לבחון את איזון ההיצע והביקוש, להבטיח את הביטחון האנרגטי בשגרה ובחירום, לקדם תחרות ויציבות מחירים ולמקסם את התועלות הכלכליות והגיאופוליטיות של המדינה.

רווחי עתק ומנוע צמיחה מדיני

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ויו"ר הוועדה, יוסי דיין, ציין כי מסקנות הוועדה מהוות בסיס למדיניות סדורה ומאוזנת. דיין הדגיש כי כיום מפיקים גז שלושה מאגרים - תמר, לווייתן וכריש - ובשנת 2027 צפוי להיכנס לשימוש מאגר נוסף, "קטלן". לדבריו, המדינה כבר הניבה רווחים של כ-30 מיליארד שקלים ממכירת גז, והצפי הוא להגיע לרווחים של עד 300 מיליארד שקלים בעתיד, מתוך פוטנציאל עתודות מוערך של כ-1,000 BCM.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, ציין כי הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי שמחזק את מעמדה המדיני של ישראל והופך אותה לעוגן אנרגטי אזורי. כהן הדגיש כי הודות למאגרי הגז, מחירי החשמל בישראל נמוכים ב-18% מהממוצע במדינות ה-OECD. עוד ציין השר כי הסכם היצוא עם מצרים לבדו יכניס לקופת המדינה מעל 50 מיליארד שקלים ויחזק את קשרי השלום.

מכרזים חדשים וחשמל לחוות שרתים

כדי לממש את הפוטנציאל, המשרד מקדם הליכים תחרותיים חדשים. כפי שציינו השר אלי כהן ומנכ"ל המשרד יוסי דיין, ישראל יצאה לשיווק הליך תחרותי חמישי לחיפושי גז והציגה בארה"ב מכרזים נוספים. כבר במהלך המלחמה נכנסו לפעילות חברות ענקיות כמו בריטיש פטרוליום (BP) וסוקאר (SOCAR), לצד חברת שברון הפועלת בישראל. כמו כן, מתוכננים קידוחים לעומקים חדשים, שבהם קיים פוטנציאל גם לגילוי נפט גולמי.

על רקע מחירי החשמל והיציבות הרגולטורית, נרשמת התעניינות של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות בהקמת חוות שרתים (דאטה סנטרס) בישראל. כפי שפרסמו השר כהן והמנכ"ל דיין, המדינה מתכננת להקצות כ-20% מתפוקת החשמל המיוצרת מגז עבור חוות אלו, בהיקף המוערך ב-1 עד 3 ג'יגה-וואט. הקצאה זו תיעשה בשקיפות על ידי רשות החשמל בשיתוף מרכז ה-AI הלאומי, מתוך הבנה שחוות השרתים יתרמו לכלכלה, לשמירת המידע וליצירת מקומות עבודה.

תגובת השוק: "חובה להבטיח אספקה רציפה"

לצד המלצות הוועדה, פורום יצרני החשמל הפרטיים מסר כי מדיניות משק הגז חייבת להבטיח בראש ובראשונה אספקה מספקת, רציפה ותחרותית למשק המקומי, ברמה היומית ובשעות השיא.

בפורום הדגישו כי הבטחת כמויות גז זמינות ליצרנים הפרטיים היא תנאי לקיומה של תחרות, לפיתוח כושר ייצור חדש ולהצלחת הקמתן של חוות השרתים.

סיכום המלצות ועדת דיין מציג אפוא חזון כולל למשק האנרגיה: מיצוי משאבי הגז הטבעי, הרחבת המכרזים, שמירה על המחירים לצרכן, פיתוח תשתיות טכנולוגיות וקידום גיוון תמהיל האנרגיה הלאומי באמצעות אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית.