ברשות המים מעריכים: משבר המים יסתיים בתוך שעות ספורות

ברשות המים מסבירים כי הסערה החריגה הובילה לעצירה יזומה של חמישה מתקני התפלה על מנת להגן על המסננים היקרים • המצב בים מתואר כ"כוס קפה שהתערבבה", אך ההערכה היא שהאספקה תתחדש בקרוב • במקביל, הופעלה תוכנית חירום לאומית: מקורות מגבירה את השאיבה מהכנרת ותאגידי המים המקומיים נערכים בהתאם

מתקן התפלת מים בשורק (ארכיון) , אורן כהן
מתקן התפלת מים בשורק | צילום: אורן כהן

משבר מים מורגש החל מהבוקר (שני) ברחבי הארץ, ובפרט בשכונות הגבוהות בירושלים דוגמת גאולה ומאה שערים ובאזורים שונים בנגב.

גשם בנתניה בסוף אוגוסט // שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

ברשות המים מציינים בשיחה עם "היום" כי התקלה אינה נובעת מכשל טכני במתקני ההתפלה עצמם, אלא מצעד מניעתי שנועד להגן עליהם. בעקבות עכירות חריגה בים התיכון, הוחלט ברשות להשבית באופן יזום חמישה מתקני התפלה, צעד שלדברי גורמים ברשות מתרחש בפעם הראשונה מזה חמש שנים.

ברשות המים מתארים את המצב בים התיכון ככוס קפה שהתערבבה יחד עם הבוץ, מה שמייצר עכירות גבוהה. על פי ההנחיות, ברגע שמדד העכירות עולה נאלצים המתקנים לעצור את השאיבה כדי למנוע פגיעה, והם ממתינים שהמדד יירד כדי לחדש את הפעילות. ברשות מעריכים כי צפי החזרה לשגרה קצר יחסית ומקווים שהאירוע יסתיים בתוך שעות ספורות, שכן די בכך שמתקן אחד או שניים יחזרו לפעילות, אפילו חלקית, כדי לשפר משמעותית את המצב. עם זאת, ברשות מסייגים ומבהירים כי הים הוא זה שמכתיב את הקצב, וכי ייתכן שזרם נוסף יעלה שוב את רמת העכירות.

"ברגע שהם רואים שהעכירות עולה הם עוצרים את השאיבה". הים התיכון

על פי נתוני המכון לחקר ימים ואגמים, מסתמנת כעת מגמת ירידה בממוצע עכירות המים, ולא נראה צפי לשיבושים דומים בימים הקרובים. התכנון הנוכחי הוא להחזיר תחילה לפעילות את המתקנים הצפוניים יותר, כמו פלמחים ושורק, בעוד שבאשקלון העכירות עדיין גבוהה והחזרה שם תתעכב. ההשבתה היזומה נבעה ממזג האוויר הסוער בימים האחרונים, שגרם לסחף של חול, בוץ ואצות לחדור לים התיכון וליצור סיכון ממשי לתשתיות. אילו השאיבה לא הייתה מופסקת, הלחץ העצום והעכירות היו מובילים לקריסת מערך הסינון המקדים ולסתימה קבועה של המסננים היקרים, מה שהיה גורם לנזק בלתי הפיך הדורש חודשי עבודה.

הזרמה הפוכה ומוכנות לאיומי סייבר

כדי להתמודד עם ירידות הלחץ ושיבושי האספקה, הפעילו רשות המים וחברת מקורות תוכנית חירום לאומית שכוללת הזרמה הפוכה במוביל הארצי והגברת השאיבה מהכנרת וממי התהום. במקביל, הופסקה כמעט לחלוטין אספקת המים השפירים לחקלאים, שנדרשו להסתמך על מי קולחין בלבד.

מתקן ההתפלה באשקלון | צילום: איתי דודי רשות המים

המשבר הנוכחי מציף גם את סוגיית החוסן של תשתיות המים הלאומיות. למרות שמדובר באירוע אקלימי טבעי, מערכות המים מצויות תחת איום מתמיד של תקיפות סייבר. בתרחיש של חדירה עוינת למערכות הבקרה הממוחשבות, קיים חשש לשינוי מסוכן במינוני הכימיקלים או לנעילת משאבות שתגרום לפיצוץ צינורות. כדי למנוע השבתה ממושכת ולשמור על רציפות תפקודית, עובדי חברות המים והתאגידים המקומיים ערוכים להגיע פיזית לשטח ולתפעל את הברזים ותחנות השאיבה באופן ידני לחלוטין, ללא כל תלות ברשת האינטרנט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר