פורץ דרך: הפיתוח הישראלי שמבטיח להילחם באחד המזהמים הקשים בים

שיטה חדשנית וירוקה לטיפול בזיהומי נפט גולמי ודלק בסביבה הימית, שפותחה על ידי חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציגה פתרון פורץ דרך לאחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר בעולם. המחקר המבטיח פורסם בכתב העת המדעי המכובד Chemical Engineering Journal Advances.

החוקרים פיתחו אסטרטגיה ייחודית המשלבת בין ספיחה פיזית של המזהמים לבין פירוק ביולוגי שלהם על ידי חיידקים, והכול בעזרת חומר מיוחד וקל משקל המכונה "אירוג'ל".

כדי להבין את פריצת הדרך בצורה הפשוטה ביותר, ניתן לדמיין "ספוג חכם" שעשוי מסיבי נייר טבעיים (תאית) פשוטים, אשר עוברים תהליך מיוחד של ייבוש בהקפאה עמוקה ושריפה מבוקרת ללא חמצן, עד לקבלת מבנה נקבובי וקל במיוחד. הספוג הזה מסוגל לשאוב לתוכו כמויות אדירות של נפט ודלק, המגיעות ליחס מדהים של פי מאה ממשקלו העצמי.

אולם הגילוי האמיתי הוא שהספוג אינו רק אוסף את הלכלוך, אלא גם "מזמין" באופן פעיל את פועלי הניקיון של הטבע לפרק אותו. בטבע קיימים חיידקים המסוגלים לפרק נפט (כמו זן הפסאודומונס שנחקר ומקורו בחול ים מזוהם מחופי ישראל), אך במי הים הפתוח חסרים להם חומרים מזינים חיוניים כמו חנקן וזרחן כדי להתרבות ולפעול ביעילות.

המדענים פתרו זאת על ידי הטענה מוקדמת של סיבי הספוג באותם דשנים חיוניים. כאשר הספוג מושלך למים המזוהמים, הוא שואב את הנפט, והחיידקים נמשכים אליו כדי ליהנות מחומרי המזון הזמינים להם. הם מתיישבים על פני הספוג, מפרקים את הדלק המזוהם, ובסוף התהליך - לאחר שהנפט חוסל - הם מפרקים גם את הספוג עצמו, שעשוי מחומרים טבעיים, כך שלא נותר כל זכר למפגע באוקיינוס.

הפרויקט מובל על ידי קבוצת חוקרים בראשות פרופ' אריאל קושמרו ובהובלת ד"ר דנית ליסה קרסגי בירון מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לצידם לקחו חלק במחקר מדענים נוספים מהאוניברסיטה, בהם ד"ר חנה ברק, ד"ר ברק הלפרן, ד"ר אסתי קרמרסקי-וינטר, לי שלי, נועה עזרי, פרופ' שמואל חיון ופרופ' אלכס סיון ז"ל.

פרופ' אריאל קושמרו הסביר את חשיבות הטכנולוגיה וציין כי "ממצאים אלה מדגימים את פוטנציאל השיטה שפיתחנו כפלטפורמה רב-תכליתית ובת קיימא לטיפול בדליפות נפט באזור מימי או ימי". לדבריו, "היכולת להתאים בין ספיחה פיזית לבין פירוק ביולוגי מציעה אלטרנטיבה מבטיחה וחדשנית לשיטות קונבנציונליות, המטפלת הן בבלימה מיידית והן בהתאוששות סביבתית ארוכת טווח".

פיתוח מבטיח זה נמצא כיום בתהליך רישום כפטנט באמצעות חברת BGN Technologies, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ד"ר גלית מזוז-פרלמוטר, סמנכ"לית מחלקת הפיתוח העסקי בחברה, הדגישה את הפוטנציאל היישומי של הגילוי ואמרה כי "הטכנולוגיה הזו מחברת בין מצוינות מדעית לבין צורך סביבתי דחוף, ויש לה פוטנציאל להפוך לפתרון מסחרי בעל השפעה משמעותית עבור תעשיות האנרגיה, הספנות והשיקום הסביבתי ברחבי העולם".

היא הוסיפה כי "חדשנות אמיתית נוצרת כשהמדע מצליח לפתור בעיה עולמית באופן שניתן גם ליישם בקנה מידה רחב". מחקר חשוב זה, שסולל דרך חדשה וירוקה לשמירה על הימים והאוקיינוסים, זכה לתמיכה ומימון מצד קרן אברהם וסטלה גולדשטיין-גורן, הקתדרה ע"ש ג'ון א. אונגר לביוטכנולוגיה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי.