מה מסתתר במי הים? הנתונים שמדאיגים את החוקרים

אוהבים ללכת לים? לטבול ולשחות בו? ובכן אתם חושפים את עצמכם לסכנה של ממש מחלקיקי המיקרו פלסטיק שיש בו. מי שמתריע על המצב ועל הזיהום הכבד של היום הוא מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול.

גלבוע מתאר בצער את המציאות המשתקפת בחופינו ואומר: "'ים הפלסטיק' שאזרחי ישראל פוגשים בשבועות האחרונים בחופי הארץ, הוא תוצאה של התמכרות תרבותית וחברתית לפלסטיק חד־פעמי - כלים, אריזות, שקיות ומוצרים שנמצאים בשימוש דקות ספורות אך מזהמים את הים למשך מאות שנים.

"זו אינה גזירת גורל. הים התיכון נחשב לאחד הימים המזוהמים ביותר בעולם במיקרו-פלסטיק. למרות שהוא מהווה רק כ-1% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם, נמצאים בו כ-7% מכלל פסולת הפלסטיק הימית העולמית. המבנה הגיאוגרפי של הים התיכון כיחידה כמעט סגורה, עם תחלופת מים איטית ביותר, הופך אותו למלכודת שבה מצטברות כמויות אדירות של פסולת המגיעה מאוכלוסייה צפופה ופעילות תעשייתית ענפה.

מהצלחת ועד למחזור הדם: המסלול הקטלני של המיקרו-פלסטיק

הסכנה המדעית אינה טמונה רק בעצם קיום הפלסטיק, אלא ביכולתו לחדור לרקמות העמוקות ביותר בגוף האדם. חלקיקי פלסטיק נמצאו במזון מן הים, במלח, במי שתייה ואף ברקמות גוף ובנוזלים ביולוגיים.

חלקיקים אלו מעוררים תגובות דלקתיות קשות, עקה חמצונית ונזק לתאים. מחקרים מצביעים על קשר קליני מבהיל: בקרב מטופלים שנמצאו אצלם חלקיקי פלסטיק בעורקי הצוואר, נצפה סיכון גבוה משמעותית להתקפי לב, שבץ מוחי ומוות בהשוואה לאלו שלא נחשפו.

בנוסף, חלקיקי הפלסטיק משמשים כ"מצע" לצבירת חיידקים פתוגניים, כמו ויבריו הגורם למחלת הכולרה, ובכך מסייעים בהפצת מחלות במרחב הימי ודרכו לבני האדם.

ד"ר אסתי וינטר, ביולוגית ואקוטוקסיקולוגית, מדגישה את הפגיעות של הדור הבא: "גם התינוקות שלנו לא חסינים ממיקרו-פלסטיק, כי חומרים אלו מעוברים אליהם בחלב אם". החשיפה לרעלים מתחילה כבר בשלב העוברי ברחם, כאשר חלקיקים וכימיקלים נלווים חודרים את השלייה.

ישראל במוקד: רצועת החוף המזוהמת ביותר ו"ים הפלסטיק"

בישראל המצב חמור במיוחד עקב צפיפות אוכלוסין ותרבות צריכה של פלסטיק חד-פעמי. למעלה מ-90% מהפסולת בחופי ישראל היא פלסטיק, כאשר כ-60% ממנה מקורה ישירות במבקרים המשאירים פסולת על החוף.

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב חשף כי רצועת החוף של ישראל מזוהמת ביותר מ-2 טון מיקרו-פלסטיק, כאשר החופים המזוהמים ביותר הם תל אביב וחדרה. החוקרים מסבירים כי הקרבה לנחלים כמו הירקון ונחל אלכסנדר מעצימה את הזיהום, שכן מי הנחלים סוחפים איתם מצבורי פלסטיק ממרכזי תעשייה ישירות לים.

ההשפעה על עולם החי בישראל היא קטסטרופלית: ב-79% מצבי הים שנבדקו נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול, לעיתים בכמויות של אלפי חלקיקים לצב בודד. פרופ' נועה שנקר מתריעה: "המחקר שלנו מדליק נורה אדומה לכל הציבור בישראל... הממצאים מראים שהחופים שלנו מזוהמים במיקרו-פלסטיק ובכימיקלים שמקורם במוצרי פלסטיק... זה יכול להיות מסוכן לסביבה וגם לנו".

שיבוש הורמונלי והרעלת המערכות האקולוגיות

הפלסטיק בים אינו רק חומר פסיבי אלא "פצצה כימית" מתקתקת. בתהליך הייצור מוסיפים לו חומרים כמו ביספנולים, פתאלטים ו-PFAS, המוכרים כמשבשים אנדוקריניים. חומרים אלו מפריעים למערכת ההורמונלית האחראית על גדילה, פוריות וחילוף חומרים, ונקשרים במחקרים לירידה בפוריות הגבר, סוכרת, הפלות, לידות מוקדמות ועלייה בסיכון לסוגי סרטן הורמונליים.

מעבר לכך, הפלסטיק מעצב מחדש את המערכת הימית דרך יצירת ה"פלסטיספרה" – מערכת אקולוגית חדשה מעשה ידי אדם שבה אצות ומיקרואורגניזמים מתפתחים על גבי הפלסטיק הצף. הפלסטיק משמש כ"סוס טרויאני" המוביל מזהמים ומתכות כבדות במעלה שרשרת המזון עד לצלחת של אזרחי ישראל.

הפתרון הכרחי למניעת משבר בלתי הפיך

הנתונים המדעיים מוכיחים כי הפלסטיק שאנו משליכים היום חוזר אלינו כרעל. הפתרון אינו יכול להסתכם במיחזור בלבד, שכן חלקיקי המיקרו-פלסטיק קטנים מכדי להיאסף לאחר שהגיעו לים. כפי שמסכם מור גלבוע: "הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להוביל מדיניות אמיצה להפחתת השימוש בפלסטיק חד־פעמי באמצעות מיסוי, רגולציה ותמריצים... בשלה העת לחקיקה ארצית שתאסור מכירה והכנסה של פלסטיק חד־פעמי לחופי הים".

בנוסף, כל רשויות החוף חייבות לחוקק חוקי עזר עירוניים למניעת פלסטיק חד"פ בחופים ולאסור מכירת משקאות ומזון בחופים בפלסטיק חד פעמי. ללא שינוי דרסטי בתרבות הצריכה ובחקיקה, "ים הפלסטיק" ימשיך להרעיל את המשאב החיוני ביותר של מדינת ישראל.