"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראיתם גחלילית? ייתכן שגיליתם משהו שאף חוקר לא הכיר

מיזם "ראיתי גחלילית" אסף מאז 2020 יותר מ-3,000 דיווחים מהציבור, שסייעו לגלות מיני גחליליות חדשים ולהקים את מאגר המידע הגדול בישראל על החרקים הזוהרים • החוקרים קוראים לציבור להמשיך לדווח על תצפיות כדי לסייע במעקב אחר אוכלוסיות הגחליליות ובשמירה על בתי הגידול שלהן

0השמעה
גחלילית , נבו רייכמן, INaturalist
גחלילית. צילום: נבו רייכמן, INaturalist

בשנים האחרונות, בזמן שהציבור הישראלי מצא את עצמו מסתגר בבתים בשל השפעות הקורונה והמלחמות, התגלה כי הטבע המנצנץ נמצא ממש מתחת לאף שלנו, בסמיכות למבנים ובגינות הפרטיות. מיזם "ראיתי גחלילית", שיתוף פעולה של המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, חושף כי הגחליליות בישראל הן הרבה יותר מסתם מראה קסום; הן עומדות במרכזו של מחקר אקולוגי פורץ דרך המסתמך על עיני הציבור.

אלה פישמן, חוקרת מצוות המיזם, מדגישה כי לכל דיווח, אפילו על גחלילית בודדת, יש ערך מדעי עצום, שכן דיווחים מאזורים מבודדים יכולים לחשוף אוכלוסיות שלא היו מוכרות למדע עד היום ולשנות לחלוטין את תמונת המצב המחקרית. המידע שנאסף מאז שנת 2020, הכולל יותר מ-3,000 דיווחים, מהווה כיום את מאגר המידע הגדול ביותר על גחליליות בישראל ומאפשר לחוקרים להבין היכן הן שורדות ואילו בתי גידול חיוניים לשימורן.

גחלילית מאירה,

המחקר המדעי כבר הניב תגליות מרגשות, כאשר בזכות ניתוח הנתונים ודיווחי הציבור התגלו בשנים האחרונות מיני גחליליות חדשים בישראל. ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי במרכז הישראלי למדע אזרחי ובחברה להגנת הטבע, מסבירה כי המדע האזרחי מעניק לכל אזרח הזדמנות להיות חלק ממחקר ארצי משמעותי התורם להבנה רחבה של המגוון הביולוגי.

גחלילית מאירה,צילום: שלומי, INaturalist

הממצאים מראים כי בישראל קיימים שלושה סוגי גחליליות: סוג אחד המייצר אור מהבהב ופעיל עד יולי, ושני סוגים נוספים המאירים בשיא הקיץ בין יוני לאוגוסט. בעוד שהזחלים פעילים בעיקר בקיץ באזורים לחים, החוקרים בוחנים כעת מה הופך גינות מסוימות לבית גידול מתאים עבורן, במיוחד לאור האיומים הגלובליים של אובדן בתי גידול, שינויי אקלים ותאורת לילה חזקה, המשבשת את התקשורת האופטית בין הזכרים לנקבות.

גחלילית,צילום: סיגל גבע,

הציבור מוזמן להמשיך ולדווח על תצפיות בטיולים או ליד הבית, ובכך להפוך לשותף מרכזי במאמץ לשמר את החרקים הייחודיים הללו במפת הטבע הישראלית.

החוקרים מזמינים כל מי שפוגש גחליליות - בטיול, בגינה, בפארק או ליד הבית - לדווח באתר המיזם:

https://www.teva.org.il/citizen-science/3391

שם גם ניתן להיעזר במפת התצפיות שהתקבלו עד כה, ולאתר מקומות שבעבר נצפו בהם גחליליות, לחזור ולבדוק האם הן עדיין פעילות שם או, להפך, לסייע באיתור מקומות חדשים שבהם ניתן לראות גחליליות.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר