"הופכים כישלון לשאיפה": העימות החזיתי בין ארגוני הסביבה לממשלה

סערה משפטית וציבורית: ארגוני הסביבה ופעילים חברתיים מגיבים בזעם לעמדת המדינה המעודכנת שהוגשה במסגרת "בג"ץ האקלים". בתגובה שנוסחה במילים חריפות, מכנים בכירי העותרים את עמדת הממשלה "אבסורד משפטי ומדעי" וטוענים כי המדינה הרשמית פשוט "הפנתה גב למשבר האקלים".

התגובה מגיעה בעקבות הודעת המדינה לעתירת הארגונים, שבה נטען כי ישראל אינה עושה די כדי להתמודד עם משבר האקלים, אינה עומדת ביעדים הבינלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, ומפקירה את הציבור לסיכונים בריאותיים. בתשובתה הודיעה המדינה לבג"ץ כי אינה מחויבת ליעדים מספריים להפחתת פליטות, וכי אי-עמידה ביעדים היא דווקא סימן ל"שאפתנות".

"הופכים כישלון להצלחה"

הודעת המדינה, לפיה אין "קו תחתון מספרי מחייב" להפחתת פליטות גזי חממה וכי ההסכמים הבינלאומיים דורשים רק "שאפתנות" ולא עמידה ביעדים, עוררה תרעומת רבה. העותרים מדגישים כי מדובר במניפולציה מסוכנת: בעוד ישראל צפויה להחמיץ אפילו את היעד שקבעה לעצמה (הפחתה של 19% במקום 27%), הממשלה מציגה זאת כהוכחה ל"שאפתנות". "תגובת המדינה חושפת אבסורד שקשה להאמין שנכתב ברצינות על ידי אנשי מקצוע", מסר תומר גרטל, רכז קשרי ממשל בארגון "מגמה ירוקה".

בארגוני הסביבה משווים את התנהלות הממשלה למחדלים ביטחוניים קשים: "התגובה של המדינה היא כהתעלמות מהתרעות מודיעיניות לפני אסון". לפי נתוני העותרים, המחיר של הגישה הזו נמדד בחיי אדם, כאשר כ-5,500 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר ומשבר האקלים.

השיא: פחם כ"כלי להפחתת פליטות"

אחד הסעיפים שעוררו את מירב הביקורת הוא הניסיון של המדינה להציג את הארכת פעילותן של יחידות הפחם (1–4) בתחנת הכוח "אורות רבין" כחלק ממדיניות הפחתת הפליטות. העותרים תוקפים זאת חזיתית ומציינים כי מדובר בסתירה מוחלטת למציאות, שכן פחם הוא אחד הדלקים המזהמים ביותר.

בעוד המדינה מודה כי חוק האקלים תקוע בשל פערים פנימיים בין המשרדים, העותרים מדגישים כי המציאות הביטחונית בישראל מחייבת מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת כדי להפחית את התלות בתשתיות פגיעות כמו אסדות גז. הדרישה כעת מבית המשפט העליון היא להוציא צו על-תנאי שיחייב את המדינה לקבוע יעדים מבוססי מדע (הפחתה של 43% עד שנת 2030) ולהפסיק להפקיר את בריאות הציבור ואת עתיד הדורות הבאים.