פצצות גשם: הסכנות האקלימיות להופעות ומשחקים תחת כיפת השמיים

המציאות החדשה של אירועי ענק תחת כיפת השמיים הופכת למלכודת פוטנציאלית של איתני הטבע, כפי שראינו בהופעה של הזמר באד באני במילאנו. במהלך ההופעה, סופת ברד אלימה וברקים קטעו את החגיגה.

חשש מאירוע דומה היה בשעות שלפני גמר המונדיאל באצטדיון מטלייף בניו ג'רזי, בשל ענן סמיך של עשן השגיע מקנדה השכנה שסובלת משריפות ענק.

ד"ר מוסטפא עספור, חוקר אקלים בכיר, הזהיר שהאסון הבא הוא כבר לא תחזית רחוקה. "אירועי הקיצון שאנו חווים כיום הם כבר לא תחזית לעתיד הרחוק, אלא מציאות נוכחית המונעת ישירות מאנרגיה וחום עודפים במערכת האקלים העולמית, ובמי הים התיכון בפרט".

כמו סרט אימה

הסכנה המוחשית ביותר שד"ר עספור מתאר נשמעת כמו לקוחה מסרט אימה. הוא מסביר כי האטמוספרה החמה אוגרת כמות עצומה של לחות, מה שמוביל להיווצרותן של "פצצות גשם" - תופעה קטלנית שבה כמות משקעים של חודש שלם ניתכת על הקרקע בתוך דקות ספורות, ומייצרת שיטפונות בזק שאיש אינו יכול לחזות בזמן אמת כדי להימלט מהם.

אבל המים הם רק ההתחלה; האנרגיה המסיבית באטמוספרה מייצרת ענני סערה אנכיים וגבוהים בצורה חריגה, שבהם זרמי אוויר עזים מחזיקים טיפות מים קפואות באוויר עד שהן הופכות למשהו אחר לגמרי: "אבני ברד ענקיות בגודל כדורי טניס, שנופלות בעוצמה הרסנית על הקרקע". 

עבורנו בישראל, התחזית קודרת אף יותר. המדינה שלנו מוגדרת כ"נקודה חמה", מקום שבו שינויי האקלים והתחממות הים מהירים וקיצוניים הרבה יותר מהממוצע העולמי.

זהו שטח הפקר אקלימי שבו הסיכונים הם "סכנת חיים מיידית וממשית לחלוטין", החל מפגיעות ברק ישירות בבמות ובאצטדיונים, דרך קריסה של מבנים זמניים תחת רוחות זעם, ועד למכות חום והתייבשות קטלניות עקב שילוב של טמפרטורה ולחות קיצונית בתוך קהל צפוף.

כדי לשרוד את המפגש עם הברק, עספור מזכיר את כלל ה-30/30 המבעית: אם חלפו פחות מ-30 שניות בין הברק לרעם, אתם נמצאים בטווח סכנה קטלני וחייבים לברוח למחסה סגור.

המסר הסופי של ד"ר עספור אינו משאיר מקום לספק - חוקי המשחק של הטבע השתנו, והם אלימים יותר מאי פעם. אנחנו כבר לא יכולים לסמוך על כך שהמופע יימשך כסדרו.

"הסיכונים באירועי חוץ תחת מזג אוויר קיצוני הם סכנת חיים מיידית וממשית לחלוטין", הוא חוזר ומדגיש. האדריכלות של האירועים שלנו, התזמון שלהם והדרך שבה אנחנו מתקהלים חייבים להשתנות מהיסוד, אחרת נמצא את עצמנו חסרי אונים מול כוחו של עולם שיוצא מאיזון. בסופו של דבר, הוא מסכם בפרפרזה מצמררת על דרווין: "לא החזק שורד, ולא החכם שורד - אלא מי שמסתגל לתנאים החדשים של השינויים הסביבתיים".