אם שמתם לב בשנה האחרונה כמה ימי אובך וערפל כיסו למשך שעות ארוכות את השמים והקשו על הנשימה, או לטמפרטורות הגבוהות יחסית לעונה, אתם לא לבד. ההתחממות הגלובאלית מעסיקה ומדאיגה מומחים בכל העולם, והיא הולידה את תחום הנדסת האקלים (Geoengineering),שם כולל לטכנולוגיות שמטרתן להשפיע באופן יזום על מערכת האקלים כדי להאט את ההתחממות הגלובלית.
חלק מהשיטות נועדו להפחית את כמות גזי החממה באטמוספרה, ואחרות מבקשות להפחית את קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ על ידי פיזור חלקיקים באטמוספירה ומחוצה לה. בשל המחלוקת הרבה בקרב מדענים על הסיכונים וההשלכות ארוכות הטווח על השמים של כולנו ועל האוויר שאנחנו נושמים, קיימה היום (שלישי) ועדת הפנים והגנת הסביבה דיון ראשון בנושא, בעקבות פניות של אזרחים וארגונים שביקשו לבחון את פעילות התחום ואת מנגנוני הפיקוח עליו.
במהלך הדיון הבהירו נציגי כלל משרדי הממשלה כי לא ידוע להם על ניסויים או פעילות של הנדסת אקלים המתבצעים בישראל, אך ציינו כי התחום נמצא עדיין בשלבי מחקר בעולם וכי יש להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות. יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, ביקש מנציגי הממשלה להשיב אילו פעולות בתחום נעשות בישראל, האם פועלות בארץ חברות פרטיות העוסקות בתחום ומהם מנגנוני הפיקוח הקיימים. במהלך הדיון הועלה שמה של חברה פרטית אחת שפועלת בישראל והצהירה בגלוי מספר פעמים כי היא מתכננת לקיים ניסוי בחודש אפריל 2026. בסיום הדיון קרא ח"כ קרויזר למשרדי הממשלה להמשיך לחקור את הנושא ולגבש מתווה פיקוח, אם יהיה בכך צורך.
שלי בנדל, מנהלת המיזם האזרחי "שמים כחולים", שפעל לקידום הדיון בכנסת אמרה: "אנחנו לא מבקשים לעצור את המדע או את החדשנות. אנחנו מבקשים לדעת מה קורה. בשנת 2023 נפטרו בישראל 5,510 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר, ובמקביל מדינות רבות בארצות הברית כבר מקדמות חקיקה שנועדה להסדיר או לאסור טכנולוגיות מסוימות בתחום הנדסת האקלים. כשמדובר בטכנולוגיות שעשויות להשפיע על הסביבה ועל בריאות הציבור, האחריות של המדינה היא להבטיח שקיפות, פיקוח ובקרה. זו בדיוק מטרת הדיון שקיימנו היום". בנדל הזכירה כי חוק אוויר נקי נחקק בשנת 2008, וקראה לבחון האם הוא נותן כיום מענה לאתגרים החדשים.
ברקע הדיון הוצגה סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיה הנדסת אקלים כוללת שני כיווני פעולה מרכזיים: סילוק פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה וניהול קרינת השמש, על ידי החזרת חלק מקרינת השמש לחלל, על ידי פיזור מגוון טכנולוגיות. בין היתר פיזור חלקיקים גופרתיים ואחרים. צוין כי המחקר בתחום עדיין בוסרי, קיימים סיכונים רבים ואי אפשר לחזות את כלל ההשלכות האפשריות של התערבות במערכת האקלים. בין החששות שעלו: פגיעה אפשרית בשכבת האוזון, השפעות על הקרקע, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה, פגיעה במשטרי אקלים ותלות עתידית בטכנולוגיה.
נמסר כי באירופה קיימת גישה זהירה כלפי התחום, ובמדינות שונות קיימים מנגנוני דיווח או מגבלות רגולטוריות. במסמך הודגש עם זאת, כי טכנולוגיות ניהול קרינת השמש אינן מיושמות כיום בפועל".
ד"ר איזבלה קראקיס ממשרד הבריאות: "יש שתי שיטות לפי המחקרים של הנדסת אקלים – הראשונה הורדת ריכוז פחמן דו חמצני והשיטה השנייה גיאו-הנדסה של קרינת השמש. אנחנו מסתכלים על שתי השיטות האלה בעיניים של בריאות. הגוף שנתן התייחסות מורחבת לנושא זה היא הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית ומדובר פה על תופעות משמעותיות ורחבות על האקולוגיה ועל בריאות הציבור. בעיקר היתה התמקדות בתוספת תחלואה במערכת הנשימה בגלל חלקיקים שיורדים מגובה רב. אנחנו חושבים שאין מספיק מידע לצורך הערכת התופעות הבריאותיות אך אנחנו חושבים שיש להבין את התופעות הפוטנציאליות על בריאות הסביבה ולנקוט בעיקרון הזהירות המונעת".
ח"כ לימור סון הר מלך שהשתתפה בוועדה ציינה שישנם פערי מידע גדולים. "זה עיסוק שאנחנו מחויבים לאחריות וזהירות מאד גדולה, ככנסת ישראל, ובדיוק מהסיבה הזאת ומהסיבה שאנחנו שומעים שיש חברות כאלה ואחרות שמתעסקות בסוגיה, זאת המחויבות שלנו להבין שיש פה סוגיה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום, ואנחנו חייבים להיות בתהליכי מעקב ופיקוח, ולבדוק אם זה מתבצע בישראל על ידי חברות פרטיות או גורמים אחרים. אני רוצה לומר למשרד המדע שאם ישנן מגמות שמדוברות בעולם, המחויבות שלנו היא לחקור ולהבין את ההשלכות ביחס למדינתנו הקטנטונת".
גם נציגי המשרד להגנת הסביבה, המכון המטאורולוגי ורשות המים מסרו כי אינם מכירים פעילות מסוג זה בישראל. ד"ר עמיר גבעתי מהמכון המטאורולוגי אמר כי "החברה אומרת בפירוש שהם לא פיזרו חומר בישראל. שקיפות זה דבר חשוב וחשוב להישען על עובדות. אנחנו לא מכירים פעילות כזאת בישראל וחברות פרטיות לא יכולות לעשות מה שהן רוצות. אנחנו כן מכירים את תופעות השקעים והאבק ויודעים להגיד מה מגיע מבחוץ ומה מבפנים ואני יכול להגיד שאין פעילות לריסוס באטמוספירה בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו