הוועדה לביקורת המדינה עסקה היום בפעילות חברת קצא"א, המעבירה נפט מנמל אילת לנמל אשקלון, כשעל הפרק עמדו סוגיות מדיניות, ביטחוניות וסביבתיות שונות הנוגעות לפעילות החברה. חלקים מפעילות זו, יש לציין, מצויים תחת חיסיון ביטחוני.
הדיון, שהתקיים בראשות ח"כ אלון שוסטר, עסק בהיבטים שונים של פעילות קצא"א בשגרה ובחירום, במסגרת דיון בדוח המיוחד לשנת 2025 ובדוח השנתי לשנת 2026 של מבקר המדינה. במהלך הדיון נדונו סוגיות הנוגעות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, יישום החלטות ממשלה הקשורות לפעילות החברה, סוגיות רגולטוריות וסביבתיות, יחסי הגומלין בין קצא"א לתש"א (תשתיות אנרגיה בע"מ), שאלת כפיפותה הממשלתית של החברה וממצאי ביקורת הנוגעים להתנהלותה מול משרדי הממשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר: "הדיון הוא על מה מדינת ישראל צריכה. השאלה הראשונה היא מהם צרכי האנרגיה של מדינת ישראל בשגרה ובחירום, מה היקף המלאים האסטרטגיים הנדרש, אילו תשתיות נדרשות ומה רמת הסיכון שהמדינה מוכנה לקבל. מדובר בסוגיה המשלבת שיקולים ביטחוניים, אנרגטיים, כלכליים, סביבתיים, מדיניים וחוץ-מדיניים".
מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, עו"ד צחי סעד, הציג את עיקרי ממצאי הביקורת והזכיר כי קצא"א היא כיום חברה ממשלתית לכל דבר ועניין. לדבריו, חרף השינוי במעמדה, החברה עדיין כפופה למשרד האוצר ולא למשרד האנרגיה, אף שעיסוקה המרכזי הוא בתחום האנרגיה.
סעד ציין כי אחת ההמלצות המרכזיות של מבקר המדינה היא לבחון מחדש את כפיפות החברה ולהעבירה לאחריות משרד האנרגיה. בהתייחס להסכם מד-רד - הסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע נפט מנמל אילת לאשקלון - מסר כי ממצאי הביקורת העלו שקצא"א עדכנה את המשרד להגנת הסביבה בדבר הרחבת הפעילות הצפויה בנמל אילת, אך לא עדכנה מראש את משרד האנרגיה על תוכן ההסכם ועל השלכותיו האפשריות.
סמנכ"ל הרגולציה של קצא"א, אלי ספקטרוביץ, הדגיש כי החברה פועלת בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר בתחום הבטיחות והפיקוח על תשתיות הדלק.
"קצא"א רואה חשיבות רבה בדיון פומבי בצעדים הנדרשים למוכנות משק האנרגיה בשגרה ובחירום. הודגש שוב הצורך המיידי ביישום המלצות מבקר המדינה והחלטת הממשלה בדבר הסרת המגבלות על קצא"א וגיוון מקורות האספקה באמצעות קידום הקמת נמל תזקיקים באילת. צר לנו כי שנה וחצי לאחר פרסום המלצות המבקר והחלטת הממשלה בנושא הסרת המגבלות, טרם יושמו הצעדים שנועדו לחזק את החוסן האנרגטי של מדינת ישראל ואת מוכנותה לשעת חירום. גורמים פופוליסטיים ממשיכים לייצר חוסר איזון מדומה בין ערכי הגנת הסביבה לצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל", אמר.
נציג משרד האנרגיה, אילן בכר, הודיע כי משרד האנרגיה ורשות החברות הממשלתיות פועלים לקידום העברת קצא"א לאחריות משרד האנרגיה. "אם מדינת ישראל רואה בקצא"א נכס אסטרטגי בתחום האנרגיה, המקום הטבעי שלה הוא תחת המשרד המקצועי האחראי על משק האנרגיה", אמר.
מנגד, נציגי משרד האוצר והלשכה המשפטית של המשרד הביעו התנגדות להעברת החברה, וטענו כי פעילותה של קצא"א כוללת היבטים בינלאומיים ייחודיים החורגים מתחום האנרגיה בלבד.
נציג רשות החברות הממשלתיות, פז בית אור, התייחס לסוגיית מגבלת שני מיליון הטון בנמל אילת וציין כי לפי עבודות מקצועיות שבוצעו במשק האנרגיה, קיימים תרחישים שבהם תידרש מדינת ישראל למלאים אסטרטגיים בהיקפים גדולים יותר.
נציג משרד ראש הממשלה, נתנאל יוסף, התייחס לעיכובים ביישום החלטת הממשלה ומסר כי "הוקם צוות בין-משרדי שבחן האם עלול להתרחש אסון אקולוגי משמעותי כתוצאה מזיהום ים בנפט, מהי ההסתברות לכך והאם מדינת ישראל ערוכה להתמודד עם אירוע כזה. התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית - אירוע כזה עלול להתרחש. עבודת המטה נמצאת בשלבים מתקדמים, אך טרם הוגש סקר הסיכונים הנדרש בשל מחלוקות מקצועיות".
נציגי המשרד להגנת הסביבה הדגישו כי הדרישות לעריכת סקר סיכונים ותוכנית חירום אינן חדשות ואינן נובעות מהחלטת הממשלה, אלא מהוות דרישות מקצועיות ורגולטוריות הקיימות שנים רבות. עוד צוין כי המחלוקת אינה נוגעת לעצם הצורך בסקר סיכונים ובהיערכות לתרחישי קיצון, אלא להיקף האחריות וההיערכות הנדרשים במקרה של אירוע זיהום ים רחב היקף.
בדיון השתתפו גם נציגי רשות החירום הלאומית, משרד החוץ, ארגוני סביבה, מומחים ונציגי ציבור, שהדגישו את ההיבטים האזוריים והבינלאומיים של הסוגיה, בפרט כאשר האיומים הגוברים על נתיבי השיט והסחר באזור מחייבים את ישראל להבטיח תשתיות מתאימות ויכולת תכנון ארוכת טווח, תוך התחשבות במכלול השיקולים האזוריים והמדיניים.
נציגי ארגוני הסביבה העלו מנגד שאלות הנוגעות לסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהגדלת פעילות שינוע הנפט, וביקשו לבחון באופן מעמיק את האיזון בין צורכי הביטחון האנרגטי של המדינה לבין ההשלכות האפשריות על מפרץ אילת, הים התיכון, מתקני ההתפלה ומשאבי הטבע.
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית החיסיון הרחב החל על פעילות קצא"א. ח"כ יעל כהן פארן העלתה שאלות באשר לנחיצות החיסיון במתכונתו הנוכחית וביקשה לבחון האם נכון להמשיך ולהחיל היקפי סודיות כה רחבים על חברה ממשלתית המפעילה תשתיות לאומיות.
בתום הדיון קבעה הוועדה כי היא מבקשת לקבל ממשרד המשפטים התייחסות מפורטת לסוגיות שעלו בכל הנוגע לאופן קבלת החלטות במצבי חירום שבהם נדרש מענה מבצעי גם בהיעדר הסדרה רגולטורית מלאה.
בנוסף הדגישה הוועדה את הצורך בגיבוש תפיסה לאומית כוללת לביטחון אנרגטי, לרבות קביעת היקפי המלאים האסטרטגיים הנדרשים למשק בשגרה ובחירום.
עוד קבעה הוועדה כי סוגיית הביטחון האנרגטי של ישראל צריכה להיבחן במסגרת עבודת מטה ממשלתית רחבה, שתכלול את כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ותאזן בין השיקולים הביטחוניים, האנרגטיים, הסביבתיים והכלכליים.
הוועדה הודיעה כי תמשיך לעקוב אחר יישום החלטת הממשלה בנושא מפרץ אילת, אחר התקדמות עבודות המטה הנוגעות למבנה הניהולי ולתכלול פעילות קצא"א ותש"א, ואחר יישום המלצות מבקר המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו