מבחן האש. ילדים במדורת ל"ג בעומר אשתקד. צילום: יהושע יוסף

אלפי נפגעים מדי שנה במדורות ל"ג בעומר: כך תעברו את הערב בשלום

ד"ר אליעד סילקוף מסביר מה באמת קורה באש: "בשבילי, מדורה היא לא רק מנהג, אלא מערכת דינמית, שלא תמיד מתנהגת כמו שאנחנו מצפים" • כללי הזהב להדלקת מדורה בטוחה - מהבחירה בעץ ועד כיבוי מלא

ל"ג בעומר כבר כאן, ואיתו גם המדורות שמאירות את הערב הישראלי ומביאות איתן תחושת יחד, התרגשות משפחתית ואווירה קהילתית. אך לצד החגיגיות, קיימים גם סיכונים לא מבוטלים - שמדי שנה גובים מחיר של פציעות, כוויות ולעיתים אף אסונות כבדים.

לדברי ד"ר אליעד סילקוף, מומחה לכימיה של בעירה ובטיחות אש בבית הספר להנדסה מכנית באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, יש להסתכל על מדורה לא רק כמסורת, אלא כתהליך פיזיקלי-כימי מורכב.

"בתור מי שעוסק בכימיה של בעירה ובטיחות אש, אני רואה את המדורות קצת אחרת. בשבילי, מדורה היא לא רק מנהג, אלא תהליך כימי מורכב שמשלב חום, חמצן ודלק. זו מערכת דינמית, שלא תמיד מתנהגת כמו שאנחנו מצפים. ולכן, לצד השמחה, חשוב להבין את הסיכונים".

ל"ג בעומר: במקום מדורות ענק - קטנות ומבוקרות, צילום: גדעון מרקוביץ

כדי להמחיש את היקף הסכנה, מציין המומחה נתונים של ארגון "בטרם", לפיהם בחמש השנים האחרונות (2021–2025) למעלה מ-5,000 ילדים ובני נוער הגיעו לחדרי מיון במהלך חגיגות ל"ג בעומר וההכנות אליו, ו-32 ילדים איבדו את חייהם בתאונות בלתי מכוונות.

גם בשטח נרשמות פגיעות מדי שנה. לדברי ד"ר סילקוף, "לפי מד"א, בל"ג בעומר 2023 טופלו כ-120 בני אדם, בהם ילדים רבים, שנפגעו מכוויות, שאיפת עשן ופציעות נוספות סביב מדורות. גם בשנים קודמות המספרים דומים. שירותי כבאות והצלה מדווחים מדי שנה על עשרות שריפות שפורצות כתוצאה ממדורות, חלקן מתפשטות לשטחים פתוחים".

"זו לא הגזמה להיות זהירים ממדורה"

בתגובה לשאלה האם מדובר בהגזמה, מדגיש המומחה כי מדובר בסיכון ממשי: "השריפות אינן תרחיש תיאורטי. רק בשנים האחרונות ראינו מקרים שבהם מדורות שכונתיות התפשטו לשדות סמוכים בעקבות רוחות, ולעיתים אף התקרבו לבתי מגורים. באחד האירועים במרכז הארץ, אש שיצאה משליטה חייבה הגעה של מספר צוותי כיבוי ופינוי של תושבים מחשש להתפשטות. במקרים אחרים, ילדים נפגעו מכוויות לאחר שנעשה שימוש בדלקים - טעות שנראית קטנה אבל עלולה להסתיים בפציעה קשה".

לדבריו, חשוב להבין את טבע האש: "אש לא נשארת 'במקום שלה'. גיצים עפים ברוח, חום מוקרן למרחק, ומה שנראה בהתחלה קטן ותמים יכול להפוך מהר מאוד לאירוע מסוכן".

כללי הבטיחות למדורה

ד"ר סילקוף מפרט שורה של הנחיות שיכולות לצמצם משמעותית את הסיכון. לדבריו, הבטיחות מתחילה כבר בשלב התכנון.

"נתחיל במיקום. זה הבסיס לבטיחות. צריך להדליק אש רק במקומות פתוחים שאושרו לכך, רחוקים מצמחייה יבשה, עצים וקווי חשמל. ככל שיש פחות חומר דליק סביב, כך הסיכון להתפשטות קטן", ציין.

"השלב הבא הוא גודל המדורה. אין שום יתרון במדורה גבוהה במיוחד. מדורה קטנה היא בחירה חכמה יותר, גם מבחינת בטיחות וגם מבחינת בריאותית. ככל ששורפים יותר חומר, כך עולה כמות העשן וריכוז החלקיקים המזיקים באוויר", הוסיף.

מדורת ל"ג בעומר: "להשתמש רק בעץ טבעי, יבש ונקי", צילום: צחי מירי

בנוסף, הוא מדגיש את חשיבות החומרים עצמם: "הנקודה החשובה ביותר היא סוג החומרים. יש להשתמש רק בעץ טבעי, יבש ונקי. פלסטיק, ניילון, עץ צבוע או תרסיסים, פולטים גזים רעילים ועלולים לגרום להתלקחות פתאומית או לפיצוץ. גם אופן ההדלקה קריטי. שימוש בדלק, נפט או אלכוהול כדי 'להדליק מהר' הוא אחד הגורמים המרכזיים לפציעות. מדובר בחומרים נדיפים שיכולים לגרום להתלקחות מיידית ולא צפויה. תמיד עדיף להדליק בצורה מבוקרת, ולוודא שיש לידכם מים, חול או מטף".

לא רק האש - גם העשן והכיבוי

בסיום דבריו מדגיש ד"ר סילקוף כי גם לאחר שהאש דועכת, האחריות לא מסתיימת: "יש עוד נקודה שלעתים נוטים לזלזל בה: העשן. זה לא רק ריח של חג, אלא תערובת של חלקיקים וגזים שמזיקים לבריאות. חשוב לשבת במרחק בטוח ולהתחשב בכיוון הרוח, במיוחד כשיש ילדים או מבוגרים בסביבה. ולבסוף, הכיבוי. העובדה שאין להבה לא אומרת שהאש כבתה. גחלים נשארות לוהטות זמן רב ויכולות להתלקח מחדש. האחריות האמיתית היא לוודא כיבוי מוחלט לפני שעוזבים".

לסיכום הוא אומר: "ל"ג בעומר לא צריך להיראות אחרת כדי להיות בטוח יותר. מספיק לקבל כמה החלטות נכונות מראש. הנתונים והאירועים מהשנים האחרונות מזכירים לנו שהסיכון אמיתי. האחריות היא שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...