המשבר הסביבתי בים התיכון מחריף - וזה משפיע על האוויר שאנו נושמים

תמונה מדאיגה: דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 פורסם הבוקר (רביעי), ע"י המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, לפיו - הטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992 וגם רמת המליחות והחמצת מי הים עולה.

המומחים מציינים כי "כי קצב התחממות השכבה העליונה של מי הים במזרח הים עומד על כ- 0.05 מעלות בשנה. מדובר במצב בעייתי המשפיע על החי והצומח הימי המקומיים, המתקשים להתמודד עם עליית הטמפרטורה. מעבר לכך בכל הקשור לעליית מפלס מי הים אלו עלו בין השנים 1992-2024 בכ-15 ס"מ. מדובר בקצב עלייה של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה.

"מגמת החמצת המים"

"בעיה קשה נוספת קשורה להימשכות מגמת החמצת מי הים", הם מתארים. "החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. המשמעות העיקרית של החמצת מי הים היא הפיכת הים ששימש עד כה כמבלע לפחמן דו חמצני למקור לשחרור נוסף של פחמן דו חמצני לאטמוספרה ולהגברת שינוי האקלים".

בהמשך הדו"ח מתמקדים המומחים בשאלת מצב המגוון הביולוגי בים התיכון. בכל הנוגע למינים פולשים מציין הדו"ח כי המינים הפולשים מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת בכל העומקים שנבדקו. בדיגום בשנת 2024, אחוז המינים הפולשים נע בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים ומעלה. המינים עלולים להוות פגיעה במגוון הביולוגי המקומי, דחיקת מינים מקומיים, נזק לתשתיות (סתימות) ושינוי הנוף הימי.

"מינים פולשים"

כמו כן, ממשיכה מגמת ההתבססות של מינים פולשים דוגמת האצה האדומית הפולשת. אצה רעילה שלא נאכלת על ידי הדגים וחסרי החוליות בים התיכון. מינים פולשים נוספים שהתבססו הם דגי הזהרון וקיפודי הים מזן "נזירית ארוכת הקוצים". מינים אלה ארסיים ומהווים מטרד גם לבני האדם.

במקביל להתבססות מינים פולשים ניכרת היעלמותם של מינים מקומיים באופן מדאיג. מאז שנת 2023 בולטים בהיעדרותם שני מינים מקומיים: מולית אדומה (ברבוניה אדומה) ושישן משורטט (מרמיר). כמו כן ברכסי הכורכר ממשיכה מגמה רב שנתית של היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות.

הדו"ח עוסק גם בזיהומם של מי הים וביחס לכך ממצאי ניטור 2024 מצביעים על המשך מגמת עליה בזיהום כספית וקדמיום בקרקעית שבדרום מפרץ חיפה. אמנם ממצאי הניטור מצביעים על שיפור מתמשך במצב הזיהום במתכות במפרץ, אך קצב השיקום איטי מאוד.

כמו כן בדרום המפרץ, עם השנים ישנה מגמת עלייה וריכוזים חריגים בריכוזי המתכות קדמיום וכספית בקרקעית. עוד נרשמה עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל. בשנים האחרונות נמדדו ריכוזי כספית גבוהים בדגי סרגוס וברקן אדום בדגי מפרץ עכו. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2024 כאשר ריכוזי כספית גבוהים, מהתקן האירופאי, נמצאו ב-75% מהדגים שנאספו.

עוד עלה כי מימי נחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של חומרי דשן. בדיגום הסתיו נמדדה עקה ביולוגית במעלה הנחלים חדרה, אלכסנדר, ירקון ושורק, שם נמדדה ירידה בריכוז החמצן המומס במים עד רמות של חוסר חמצן (אנוקסיה). מצב זה נובע מעודפי חומרי דשן הגורמים לפריחה של אצות מיקרוסקופיות הצורכות מהר את החמצן.

לרוב ירידה זו בחמצן מלווה בתמותה של דגי הנחל. כמו כן מאז שנת 2023 נמצא זיהום חריג במתכת ארסן בקרקעית מרינה תל אביב ממקור שאינו ידוע. ממצא זה חזר על עצמו גם בשנת 2024. בשנת 2024 הייתה חריגה בכלל בארסן במרינה ת"א, נמל היובל ונחל לכיש. זיהום במתכת כסף הופיע בנמל חיפה, מעגן חדרה והרצליה דרום. ריכוזי זיהומים בינוניים של מתכות כבדות, DDT וPCB נמדדו גם כן במספר מעגנות ונמלים.

מדד הפסולת הימית

בכל הנוגע לפסולת בים נמדדו ריכוזי פלסטיק גבוהים שמהווים את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל-90% בחופי המרכז והצפון. בשנת 2024 חלה עלייה באחוז הפסולת המקומית בחצי מהחופים שנדגמו. כמו כן בעומקים של 40 ו-80 מטרים אותרה פסולת המורכבת בעיקר משקיות פלסטיק (כ-70% מהפסולת). פסולת דיג (רשתות, חכות וחבלים) מהווה כ-10% מהפסולת על הקרקעית.

החוקרים התייחסו גם לחלקיקי מיקרו פלסטיק ובשנת 2024 ריכוז המיקרו פלסטיק בקרקעית הים בתחנות החופיות הסמוכות למוצא נחל הקישון עלה משמעותית, עד פי 100 מהריכוזים שנמדדו בשלוש השנים שקדמו הפסולת בים משפיעה גם על בעלי החיים ובשנת 2024 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול של 9 מתוך 10 הצבים שנבדקו.

הדו"ח עוסק גם במצבו של מפרץ אילת וכאן התברר כי בעוד חופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון. בחוף הצפוני (אזור המלונות) נמצא ריכוז הפסולת הגבוה ביותר שמקורו באריזות מזון וכוסות שתיה חד פעמיות.

"הפחתת לחצים אנושיים"

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "ממצאי הדוח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים". שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: "המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי, שעשוי לשמש בעתיד גם כשטח לפיתוח כלכלה כחולה. פיתוח בר קיימא נשען על מידע שנצבר לאורך זמן".

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "ממצאי דוח 2024 מצביעים על המשך התחממות מי הים התיכון בקצב משמעותי, על עלייה מואצת במפלס הים ועל העמקת תהליכים של חדירת מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים".