בג"ץ קיים אתמול (שני) דיון ראשון מסוגו בישראל סביב מדיניות האקלים של ישראל. במסגרת הדיון נדרש בית המשפט לבחון את חובת מדינת ישראל להפחית פליטות גזי חממה בדומה לעתירות אקלים שנוהלו בהצלחה בבתי משפט ברחבי העולם.
הדיון התקיים על רקע עיכוב מתמשך בחקיקת חוק אקלים אפקטיבי בישראל, ובמקביל לניסיונה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לקדם פרישה מהסכם פריז. עו"ד אסף פינק, שייצג את הארגונים הירוקים, אמר בדיון כי "אנו סבורים שהסוגיה היום מיוחדת, שכן היא נוגעת לקיום אנושי בכלל על כדור הארץ ולא רק ישראל. זה יוצר קשיים, אבל זו הסיבה שיש לתת לזה את מלוא כובד המשקל. משבר האקלים רק מחריף".
הדיון התקיים כאמור ברקע כשלונה המתמשך של הממשלה לעמוד ביעדים שהציבה. "חוק האקלים לא עבר ונראה שאין כוונה להעביר אותו", הסביר עו"ד פינק את המדיניות הממשלתית הנוכחית. "השרה להגנת הסביבה בוחנת אפשרות לצאת מאמנת המסגרת. היא אומרת אחרי חתימה על הסכם פריז שאנחנו (הממשלה) עושים עסקים כרגיל".
מגמה ירוקה טענה כי על ישראל לפעול להפחתת פליטות של 43% עד 2030, בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הנגזרות מהסכם פריז ויעד הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות. המדינה, לעומת זאת, טענה כי עליה חלה "אחריות משותפת אך נבדלת", וכי יעד של 27% הוא זה שעליה לעמוד בו, לאחר בחינה מעמיקה של יכולותיה.
אלא שבדיון עלה כי המדינה אינה עומדת אף ביעד המצומצם שלה: על פי הנתונים שהוצגו, ישראל צפויה להגיע להפחתה של כ-19% בלבד עד 2030, וגם יעד של 27% מותנה בצעדים נוספים שיישומם אינו ודאי. אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "לראשונה בישראל, בית המשפט העליון דן בשאלה המהותית של חובת המדינה להפחית גזי חממה. *זהו צעד היסטורי במאבק המשפטי למען אחריות אקלימית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו