חוקרים מבית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב מצאו כי אנרגיה המופקת משלושה מקורות מים בבניין מגורים - מי שתייה, מי גשם, ושפכים - יכולה להספיק לטעינה שנתית של מכשירים נפוצים כגון טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ואופניים חשמליים.
במסגרת המחקר, החוקרים יצרו מקרה בוחן שהתמקד במעונות הסטודנטים החדשים של אוניברסיטת תל אביב: 11 בניינים בני 15-7 קומות (גובה 52-28 מ') שבהם מתגוררים כ-2,400 בני אדם.
עבור מבנים אלה הוערכה כמות האנרגיה שניתן להפיק לאורך שנה משלושה מקורות שונים: מים אפורים (מי ברז לאחר שימוש) שנופלים בצינור הביוב מגובה של עשרות מטרים ומפעילים מיקרו-טורבינה בתחתית הצינור; מי גשמים שזורמים מהגג במרזב, ומפעילים גם הם מיקרו-טורבינה בגובה הקרקע; ומתקן ביוראקטור שמפיק גז מתאן מפסולת אורגנית יבשה שמקורה בביוב.
החוקרים חישבו ומצאו כי רוב רובה של האנרגיה, 97%, הופק ממערכת המים האפורים. מי הגשמים הניבו 1.6%, והפסולת האורגנית 1.2%. בסך הכול נמצא כי ניתן להפיק משלושת המקורות יחד כמות אנרגיה שנעה בין 6,553 ל-11,941 קילוואט שעה במהלך שנה אחת.
"מדובר במקורות נגישים של אנרגיה מתחדשת, שמסתתרים בתוך בנייני המגורים שלנו ויכולים לתרום לעצמאות אנרגטית ברמת הבניין, השכונה, והעיר", אמרו החוקרים. מלי ניסניק הוסיפה: "כדי להמחיש את התועלת שבשיטה המוצעת חישבנו את מספר המכשירים שניתן לטעון פעם ביום לאורך שנה באמצעות האנרגיה שתופק בדרך זו: 2463-1,352 טלפונים חכמים או 628-345 מחשבים ניידים או 95-52 אופניים חשמליים".
פרופ' בלאס הסבירה: "חוקרים בכל העולם מחפשים כיום פתרונות למשבר האנרגיה והמים המתדפק על דלתנו, ומפתחים מגוון טכנולוגיות לניצול מקורות אנרגיה מתחדשים. ערים ברחבי העולם מחפשות מקורות אנרגיה עצמאיים ויציבים שיאפשרו להן לתת מענה לביקוש הגובר, ולהבטיח לתושביהן ביטחון אנרגטי. מול אתגרים אלה ביקשנו לבחון אמצעים נגישים להפקת אנרגיה שמסתתרים במערכות המים בתוך בנייני המגורים שלנו".
פרופ' בלאס מסכמת: "במחקר זה בדקנו לראשונה כמה אנרגיה ניתן להפיק במשולב מכמה מקורות מים בלתי מנוצלים שמסתתרים בבנייני מגורים. מהממצאים ברור שהמקור בעל הפוטנציאל המשמעותי ביותר הוא מערכת מי הברז. הטכנולוגיות לניצול המקורות שבדקנו כבר קיימות, אך כדי ליישם אותן נדרש כעת תכנון חכם וישום בזמן הבנייה או כהתאמה של בניינים קיימים. אנחנו מאמינים שהמחקר שלנו יכול לתרום תרומה חשובה לאזורים עירוניים שמבקשים לבסס ביטחון ועצמאות אנרגטיים מול אתגרי האנרגיה שמצפים לנו בשנים הבאות ולעזור ליישם מערכות של כלכלה מעגלית וניצול אנרגטי בסקאלות קטנות".
המחקר הובל על ידי מלי ניסניק ופרופ' ורד בלאס, בשיתוף עם אמיתי בלום, סיואר אבו פול, ואנדריי איתן רובין, ופורסם בכתב העת Energy and Buildings.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו