"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טעינה ל-3,000 טלפונים בשנה: מקור האנרגיה המפתיע - שמסתתר בכל בניין
מחקר ראשון מסוגו בישראל מצא כי אנרגיה המופקת ממערכות מים בבניין מגורים יכולה לשמש לטעינת פלאפונים ומחשבים ניידים למשך שנה שלמה • פרופ' ורד בלאס, שהובילה את המחקר יחד עם מלי ניסניק: "משבר האנרגיה מתדפק על דלתנו ובעולם מחפשים פתרונות"
טעינה ממים. צילום: Gemini

טעינה ל-3,000 טלפונים בשנה: מקור האנרגיה המפתיע - שמסתתר בכל בניין

מחקר ראשון מסוגו בישראל מצא כי אנרגיה המופקת ממערכות מים בבניין מגורים יכולה לשמש לטעינת פלאפונים ומחשבים ניידים למשך שנה שלמה • פרופ' ורד בלאס, שהובילה את המחקר יחד עם מלי ניסניק: "משבר האנרגיה מתדפק על דלתנו ובעולם מחפשים פתרונות"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים מבית הספר החדש לסביבה ומהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מצאו כי אנרגיה המופקת משלושה מקורות מים בבניין מגורים - מי שתייה, מי גשם, ושפכים - יכולה להספיק לטעינה שנתית של מכשירים נפוצים כגון טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ואופניים חשמליים.

אוניברסיטת תל אביב, צילום: יוסי זליגר

במסגרת המחקר, החוקרים יצרו מקרה בוחן שהתמקד במעונות הסטודנטים החדשים של אוניברסיטת תל אביב: 11 בניינים בני 15-7 קומות (גובה 52-28 מ') שבהם מתגוררים כ-2,400 בני אדם.

עבור מבנים אלה הוערכה כמות האנרגיה שניתן להפיק לאורך שנה משלושה מקורות שונים: מים אפורים (מי ברז לאחר שימוש) שנופלים בצינור הביוב מגובה של עשרות מטרים ומפעילים מיקרו-טורבינה בתחתית הצינור; מי גשמים שזורמים מהגג במרזב, ומפעילים גם הם מיקרו-טורבינה בגובה הקרקע; ומתקן ביוראקטור שמפיק גז מתאן מפסולת אורגנית יבשה שמקורה בביוב.

החוקרים חישבו ומצאו כי רוב רובה של האנרגיה, 97%, הופק ממערכת המים האפורים. מי הגשמים הניבו 1.6%, והפסולת האורגנית 1.2%. בסך הכול נמצא כי ניתן להפיק משלושת המקורות יחד כמות אנרגיה שנעה בין 6,553 ל-11,941 קילוואט שעה במהלך שנה אחת.

"מדובר במקורות נגישים של אנרגיה מתחדשת, שמסתתרים בתוך בנייני המגורים שלנו ויכולים לתרום לעצמאות אנרגטית ברמת הבניין, השכונה, והעיר", אמרו החוקרים. מלי ניסניק הוסיפה: "כדי להמחיש את התועלת שבשיטה המוצעת חישבנו את מספר המכשירים שניתן לטעון פעם ביום לאורך שנה באמצעות האנרגיה שתופק בדרך זו: 2463-1,352 טלפונים חכמים או 628-345 מחשבים ניידים או 95-52 אופניים חשמליים".

שני ברזי מים, האחד עם מים עכורים והאחר עם מים צלולים, צילום: מידג'רני

פרופ' בלאס הסבירה: "חוקרים בכל העולם מחפשים כיום פתרונות למשבר האנרגיה והמים המתדפק על דלתנו, ומפתחים מגוון טכנולוגיות לניצול מקורות אנרגיה מתחדשים. ערים ברחבי העולם מחפשות מקורות אנרגיה עצמאיים ויציבים שיאפשרו להן לתת מענה לביקוש הגובר, ולהבטיח לתושביהן ביטחון אנרגטי. מול אתגרים אלה ביקשנו לבחון אמצעים נגישים להפקת אנרגיה שמסתתרים במערכות המים בתוך בנייני המגורים שלנו".

פרופ' בלאס מסכמת: "במחקר זה בדקנו לראשונה כמה אנרגיה ניתן להפיק במשולב מכמה מקורות מים בלתי מנוצלים שמסתתרים בבנייני מגורים. מהממצאים ברור שהמקור בעל הפוטנציאל המשמעותי ביותר הוא מערכת מי הברז. הטכנולוגיות לניצול המקורות שבדקנו כבר קיימות, אך כדי ליישם אותן נדרש כעת תכנון חכם וישום בזמן הבנייה או כהתאמה של בניינים קיימים. אנחנו מאמינים שהמחקר שלנו יכול לתרום תרומה חשובה לאזורים עירוניים שמבקשים לבסס ביטחון ועצמאות אנרגטיים מול אתגרי האנרגיה שמצפים לנו בשנים הבאות ולעזור ליישם מערכות של כלכלה מעגלית וניצול אנרגטי בסקאלות קטנות".

המחקר הובל על ידי מלי ניסניק ופרופ' ורד בלאס, בשיתוף עם אמיתי בלום, סיואר אבו פול, ואנדריי איתן רובין, ופורסם בכתב העת Energy and Buildings.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...