ברגע האחרון: סוכלה הברחה של שתיל - שנשא מחלה קטלנית

פקחי המכס בנתב"ג מנעו השבוע אסון חקלאי בשער הכניסה לישראל. דביר טלר, אגרונום ראשי ב-ICL ישראל, מסביר בשיחה מיוחדת ל"היום" למה "החיידק הטורף" של ההדרים הוא סיוט של כל חקלאי, ואיך הברחה תמימה לכאורה הופכת לנשק ביולוגי נגד הסביבה.

זה נראה כמו מזכרת תמימה מחופשה בחו"ל, שתיל לימון קטן, ירוק וריחני. אבל עבור פקחי משרד החקלאות והמכס בנתב"ג, השתיל שנתפס השבוע בתיקו של נוסע היה לא פחות מ"פצצה מתקתקת". השתיל נמצא נגוע במחלה שעל פי החשד יכלה להמיט חורבן על ענף ההדרים הישראלי כולו, אלא נדבך קריטי לחקלאות הישראלית.

כדי להבין את גודל הסכנה, שוחחנו עם ד"ר דביר טלר, אגרונום ראשי בחברת ICL. לדבריו, בעולם הצומח קיימות מחלות שנגדן אין "תרופת קסם", והדרך היחידה לעצור אותן היא השמדה טוטאלית של מטעים שלמים.

"כשאנחנו מדברים על מחלות הדרים קשות, החשש הגדול ביותר הוא ממחלות כמו ה-HLB המכונה 'גרינינג'", מסביר טלר. "זו מחלה שנגרמת על ידי חיידק המועבר באמצעות חרק קטן. ברגע ששתיל נגוע אחד נכנס לאזור נקי, המחלה מתפשטת במהירות. העץ פשוט מפסיק לייצר פרי איכותי, העלים מצהיבים, ובתוך זמן קצר המטעים פשוט גוועים. באזורים מסוימים בעולם, כמו פלורידה וברזיל, המחלה הזו מחקה תעשיות שלמות במיליארדי דולרים".

למה הברחה היא סכנה סביבתית?

רבים לא מבינים מדוע ישראל מחמירה כל כך בנושא הכנסת תוצרת חקלאית. טלר מסביר שהבעיה היא הניתוק מהמערכת האקולוגית המקומית: "למחלות ומזיקים שמגיעים מחו"ל אין כאן אויבים טבעיים שירסנו אותם. במעבדות ובשדות אנחנו עובדים קשה כדי לפתח זנים עמידים ופתרונות הזנה מתקדמים שמעלים את חוסן הצמח", הוא אומר.

"אבל פלישה של גורם זר וקיצוני יכולה לעקוף את כל מנגנוני ההגנה הללו. אנשים צריכים להבין, פרי או שתיל שנכנס ללא פיקוח הוא 'סוס טרויאני'. הוא יכול לשאת עליו פטריות, וירוסים או חרקים שפשוט לא קיימים כאן".

לפי טלר, המלחמה במחלות צמחים עברה מהפכה בשנים האחרונות. אם בעבר הפתרון היה ריסוס מאסיבי, היום הדגש הוא על הדברה משולבת: "הדברה מבוססת ניטור קפדני, חומרי הדברה ספציפיים למזיק, אויבים טבעיים, והזנה מדויקת, תוך חיזוק מנגנוני ההגנה הטבעיים של הצמח".

 החקלאים הישראלים מתמודדים מדי יום עם מזיקים ומחלות מקומיים וכאלו שכבר קבעו את מושבן בישראל. "ההבדל הגדול בין המחלות הקיימות לאלה שעלולים בטעות לייבא מחו"ל", אומר טלר. "הוא שבמחלות הקיימות למדנו להילחם בעזרת טכנולוגיה, ניטור ממשק עם אויבים טבעיים ופיתוח חוסן בצמח על ידי דשנים מיוחדים".

לדבריו, "הברחה של מחלה חדשה כמו ה-HLB (גרינינג) היא מסוכנת פי כמה, כי במקרה זה המחלה החיידקית שפוגעת בעץ מועברת מעץ לעץ ומפרדס לפרדס באמצעות חרק קטן הקרוי פסילת ההדר. עד לפני שנים ספורות לא נמצאו בארץ לא מחולל המחלה, החיידק ולא הנשא (וקטור) פסילת ההדר".

בשנת 2021 התגלה החרק לראשונה בישראל ומאז נעשים מאמצים אדירים לניטורו והשמדתו ברחבי הארץ. הנסיונות לבלום את התפשטות החרק על ידי עקירת פרדסים וריסוסים כימיים לא צלחו והחרק התפשט בכל הארץ בפרדסים ואף בגינות הנוי הפרטיות בעיקר על השיח היפה מוריאה מכבדית. מכיון שהוקטור כבר התפשט בכל הארץ אנו נמצאים על חבית אבק שריפה מבחינת הפרדסנות וברגע שיחדור לארץ החיידק מחולל המחלה הוקטור כבר "מחכה לו" וההפצה של המחלה עלולה להיות מהירה וקטלנית.

האירוע אתמול הסתיים בהחרמת השתיל ובהשמדתו, אך הנזק הפוטנציאלי היה יכול להיות בלתי הפיך. "בסופו של דבר, החקלאות הישראלית היא נכס אסטרטגי", מסכם טלר. "שתיל לימון אחד בתיק עשוי להיראות זניח, אבל המחיר שלו יכול להיות מחיקת הפרנסה של אלפי משפחות ופגיעה אנושה בנוף הישראלי".