חוק ים המלח: המומחים מזהירים מפני הרס מוחלט

המועד להגשת הערות לתזכיר חוק זיכיון ים המלח החדש הסתיים אתמול (ראשון), ובאותו יום הוגשו שתי עמדות ביקורתיות חריפות במיוחד למדיניות של משרד האוצר. קואליציית ארגוני הסביבה המרכזיים והאקדמיה הישראלית הזהירו מפני "הזדמנות היסטורית מוחמצת" ו"הרס מוחלט" של ים המלח. העמדה האקדמית, שהיא חריגה במהותה, נושאת חתימות של 58 פרופסורים ודוקטורים מכל תשעת המוסדות האקדמיים המובילים בישראל.

גם קואליציית הארגונים - החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, מדבר קיימא, שומרי ים המלח ואקו פיס - הביעה בהערותיה ביקורת נוקבת על כך שהחוק מתייחס לים המלח "כמשאב תעשייתי-כלכלי גרידא, תוך התעלמות מוחלטת מההיבטים הסביבתיים, המורשתיים והציבוריים".

"בלי טיפול במפגעים הסביבתיים והאקולוגיים ובלי להקצות כספים משמעותיים ולהבטיח את האטת ירידת המפלס וייצובו - הרי שהצעת החוק גוזרת את גזר דינו של ים המלח לחיסול", נכתב בהערות הארגונים.

העמדה האקדמית, שהוגשה לאתר התזכירים הממשלתי, כוללת חתימות של מומחים מאוניברסיטת בן גוריון, בר אילן, מכון ויצמן, חיפה, הטכניון, העברית, הפתוחה, רייכמן ותל אביב. המדענים - מומחים בתחומי הסביבה, האקלים, ההידרולוגיה והגיאולוגיה - מזהירים מהכשלים הקריטיים בחוק ומהתעלמות ממידע מדעי עדכני.

"ים המלח הוא מערכת טבע ייחודית בקנה מידה בינלאומי ובעל משמעות כלכלית, תרבותית וערכית למדינת ישראל ולעולם כולו, המצוי מזה עשורים בתהליך מתמשך של הידרדרות סביבתית, גיאופיזית ונופית", כותבים המדענים. לדבריהם, "חוק זיכיון חדש אינו יכול להסתפק בהסדרה תפעולית-כלכלית. חוק מסוג זה נדרש לצאת מנקודת מוצא אסטרטגית ארוכת טווח".

לפי הקואליציה, עיקרי הכשלים בחוק כוללים העדר וודאות להגדרת תנאים סביבתיים - שכן אלה ייקבעו בשטר הזיכיון ולא בחוק עצמו. בנוסף, החוק אינו מבטיח הקמת קרן לשיקום ים המלח, ויוצר "ריכוז כוח חסר תקדים" בידי משרד האוצר. "זהו מצב שאין לו אח ורע בישראל: משרד האוצר מקים לו רשות פרטית, שבה גם יתקבלו החלטות, גם יבוצעו, גם יאכפו וגם ייעצו לשאר הרגולטורים", נכתב בהערות.

בין הכשלים המרכזיים נמנה תשלום נמוך קיצונית על שימוש במי ים המלח - 65 אגורות לקוב, בעוד שעלות השבת המים לים עומדת על 2.80-4.99 שקל לקוב, זאת לפי תחשיבי משרד האוצר עצמו. החוק גם מאפשר למעשה שאיבה בלתי-מוגבלת ואינו קובע חובת השבת מים "קוב תמורת קוב" על ידי המפעלים, השואבים מעל 400 מיליון קוב בשנה.

"מאז 1961 משרד האוצר מנהל את ים המלח ואת התוצאות המחרידות ניתן לראות בשטח: בולענים, חופים לא-נגישים, מפלס שיורד במטר ורבע בשנה ומפגעים סביבתיים חמורים. כבר איבדנו 40% מים המלח, וזוהי ההזדמנות האחרונה לשנות כיוון", נמסר מהקואליציה.