"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
במקום מאגרים יקרים: המצאה ישראלית תפתור את הצפות הגשמים
ד"ר אורי נחשון ממכון וולקני פיתח מערכת בגודל שוחה שתקלוט מי גשם מהגגות, תמנע הצפות ותעשיר את מי התהום בערי החוף
בור קליטת המים של המערכת. צילום: דוברות מכון וולקני

במקום מאגרים יקרים: המצאה ישראלית תפתור את הצפות הגשמים

ד"ר אורי נחשון ממכון וולקני פיתח מערכת בגודל שוחה שתקלוט מי גשם מהגגות, תמנע הצפות ותעשיר את מי התהום בערי החוף

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גשמי החורףבישראל יוצרים בעיה כפולה: הצפות ושטפונות המשבשים את החיים בערי החוף והשפלה, ובמקביל - רוב המים זורם לים במקום לחלחל לקרקע ולהעשיר את מקורות המים. עד כה הפתרונות שהוצעו היו יקרים ביותר: בניית מאגרי מים תת-קרקעיים שעולים כסף רב.

כעת מציע ד"ר אורי נחשון, חוקר במכון וולקני, שיטה חדשה המותאמת לסביבות עירוניות צפופות - ומחירה זול במיוחד. השיטה, שכבר נבחנה והוכחה כיעילה, הופכת את הבתים בעיר לחלק מתהליך של חלחול המים לאדמה. במקום מאגרים גדולים ויקרים, שעלותם גבוהה ודורשים תחזוקה רבה ושטח גדול, המערכת היא בגודל שוחת ביוב סטנדרטית, שניתן להתקין ליד כל בניין.

העיקרון פשוט: "מי גשם נאספים מהגגות ומועברים דרך שוחת סינון ושיקוע פשוטה מאוד כדי להרחיק מוצקים מרחפים, עלים ואבק. המים מוחדרים לאחר מכן ישירות אל מי התהום באמצעות בארות", מסביר נחשון.

לדבריו, השיטה תביא לצמצום דרמטי של הצפות בערים: בשטחים אטומים רק כחמישה אחוזים מהגשם חודר לקרקע באופן טבעי, מה שגורם ליתר המים לזרום ולהציף את העיר. אך ביישום המערכת החדשה, שיעורי ההחדרה של המים למי התהום זינקו ל-30 אחוז ויותר - דומה למה שקורה בשטחים טבעיים.

כך תיראה המערכת אם חברה מסחרית תחליט למסחר אותה, צילום: דוברות מכון וולקני

מהגג למי השתייה

יתרון נוסף הוא העשרת מי התהום. באירועי גשם משמעותיים של 5-10 מ"מ ומעלה, כל המים שיורדים על הגגות נאספים ומוחדרים למערכת. אמנם רק 30 אחוז נספגים בסופו של דבר, אך זה מעשיר משמעותית את מי התהום - מקור חשוב למי שתייה מגוש דן ועד חיפה.

מה קורה ל-70 אחוז הנותרים? "גם 70 האחוזים האלו דורשים התייחסות ובעיר מתוקנת מערכת הנגר העירונית אמורה לטפל בהם. הייחוד של הגגות זה שהם מייצרים הרבה נגר ובקצבים מהירים. זאת, בניגוד לשטחים הפתוחים בעיר שיש להם מידה מסוימת של יכולת חלחול. לגג יש אפס יכולת חלחול. הטיפול במי הגגות יוריד עומס נגר משמעותי מסך הנגר העירוני", מסביר נחשון.

המערכת לא דורשת שינויים במערכת הביוב הקיימת, והיא סגורה לחלוטין - ללא סיכונים. נדרשת רק תחזוקה שוטפת של ניקוי המסננים, תהליך פשוט הדומה לניקוי מסננים במזגן.

"הטכנולוגיה מציעה גמישות", אומר נחשון. "באר יבשה (חודרת ל-27 מטר), שהיא זולה ופשוטה יותר ליישום, מתאימה מאוד לבית יחיד, ויש אפשרות למערכת יקרה קצת יותר אך עם יתרון גדול. כוונתי לבאר רטובה ועמוקה יותר (חודרת ל-45 מטר) יכולה לבלוע את הנגר של שכונה שלמה".

נחשון מסכם: "הפרויקט פועל בהצלחה חמישה חורפים רצופים וללא ירידה ביכולת ההחדרה של הבארות. זה סימן לכך שאפשר להרחיב את השימוש במערכת שפיתחנו ולהפוך אותה לסטנדרט בבניינים בערים הצפופות בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...