2025: השנה שבה העולם הודה בכישלון - וישראל שקעה בהרי הפסולת

סיום שנת 2025 מעמיד את העולם וישראל מול חשבון נפש כואב בתחום הסביבה. למרות המודעות הרבה, שינויי האקלים המשיכו להתעצם השנה: שריפות יער, גלי חום שוברי שיאים, בצורות ומטחי גשם קיצוניים. בישראל, בעיית הפסולת הפכה למשבר לאומי, ובעולם - ועידת האקלים הבינלאומית הודתה לראשונה בגלוי: אין דרך לעצור את תהליך ההתחממות.

"אחד הנושאים הבוערים שהתבררו לכולם השנה זו העובדה שאין בישראל אתרי הטמנה או טיפול בפסולת", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מרצה לקיימות במכללה האקדמית אחווה ומתנדבת בעמותת "מדעת". "אנחנו עומדים לטבוע בפסולת בערים שלנו ובכל הארץ. כיום משאיות פסולת נעות ברחבי הארץ מאתר לאתר ולא תמיד יש היכן להטמין או לטפל בפסולת שהן מביאות איתן. המשרד להגנת הסביבה פרסם תוכנית מסודרת לטיפול בתחום אבל בלי כניסה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר אל התחום הטיפול והשינוי בתחום יהיה איטי וכולנו נטבע בפסולת. מדובר בתחום שהמדינה יודעת עליו ובכל זאת ההתקדמות נעשית בעצלתיים".

ד"ר אולנובסקי מתייחסת גם לגלי החום החריגים: "המצב בתחום הולך ומחמיר וצריך שכל הרשויות המקומיות ייערכו לגלי חום כאלו מבחינת הגנה על הציבור. צריך להקים מרכזי קירור שיפעלו על אנרגיה סולרית. הבעיה היא שאין לרשויות רבות תקציב שיכול להיות מופנה אל ההתכוננות לאירועים אלו. הרשויות החזקות בישראל כבר נערכות לבדן אבל הרשויות החלשות זקוקות להעברת תקציבים מהמדינה".

השנה התבהרה גם סכנת שריפות היער החמורה. השריפות ביער ירושלים הביאו לביטול אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות בהר הרצל ולפינוי נרחב של תושבי יישובים. "חשוב לדעת שהשריפות יתעצמו והראשונים להיפגע יהיו תושבי היישובים הפסטורליים והירוקים שנבנו בתוך יערות", מזהירה אולנובסקי.

לגבי ים המלח, המומחית חדה בביקורתה: "השנה התברר כי התהליך שמביא למותו של ים המלח יימשך. שוב פורסם מכרז להפקת מינרלים ומלחים ממנו ושוב במכרז הזה אין כלים אפקטיביים לחייב את החברה הזוכה בשיקום הנזקים שהיא גורמת לים. לכן עבור חופן מינרלים המדינה ממשיכה להרוג את הים".

בין צמצום נזקים לפתרון גרעיני

בוועידת האקלים בברזיל השנה, הודו המדינות לראשונה בגלוי שהן לא מצליחות לעצור את קצב הפליטות התעשייתיות ואת תהליך התחממות כדור הארץ. "בוועידה היה ניכר שבתחום הזה שורר ייאוש של ממש ולכן כעת העולם פועל יותר לצמצום נזקים", אומרת אולנובסקי.

ברוך ובר, לשעבר מנהל מחוזות תל אביב ודרום של המשרד להגנת הסביבה וחבר פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי, מסביר את שינוי הכיוון: "אחד הדברים שבלטו השנה הוא הנסיגה של ארה"ב וכן של גורמים באירופה מרגולציית יתר בתחום האקלים. ההבנה היא שהאנרגיה הירוקה לא מסוגלת לספק את הצורך העולמי באנרגיה. לכן גוברת מאוד ההכרה שהדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא על ידי כורים גרעיניים".

לדבריו, חברות פרטיות ענקיות שמפעילות אתרי שרתים בתחום ה-AI מודות בעצמן שאין פתרון אחר ולכן יש בעולם תהליך ניסוי והקמה של כורים גרעיניים קטנים. "לצערי ישראל מפגרת בתחום אל מול אירופה וכן גם אל מול מדינות האזור כמו מצרים וטורקיה".

ד"ר אבנר גרוס, מומחה אקלים מאוניברסיטת בן גוריון, מציין את האירועים המרכזיים: "בהמשך למגמה בשנים האחרונות, גם שנת 2025 היתה שנה שבה שינויי האקלים הורגשו בכל קצוות תבל. בישראל ניתן להזכיר את השריפות בהרי יהודה, סופת החום הקיצונית באוגוסט שהכתה בישראל למשך כמעט שבועיים ושברה שיאים של מעל 50 מעלות, והסתיו האחרון שהיה אחד החמים שנמדדו מאז תחילת המדידות".

עם זאת, גרוס מציין גם הישגים: "בוועידת האקלים בברזיל נחתם הסכם להצלת היערות תוך מנגנון פיצוי ראשון מסוגו. כמו כן מהפכת האנרגיות המתחדשות בשיאה - לראשונה עקפו את הפחם בכמות החשמל שהן מייצרות, ואף היוו 90 אחוז מכלל קיבולת יצור החשמל החדשה בעולם ב-2025".