האיש שעמד מאחורי חוק הפיקדון הלך לעולמו: כך הוא שינה את ההרגלים שלנו

מוקדם יותר החודש הלך לעולמו דניאל (דני) מורגנשטרן, מאנשי הסביבה הוותיקים והמשפיעים בישראל, שבמשך שנים היה גם טריאתלט וישראמן (איש ברזל). מורגנשטרן פעל לחבר בין כלכלה לבין מדיניות וסביבה, מתוך תפיסה שלפיה שינוי סביבתי מחייב מנגנונים מעשיים ולא רק הצהרות.

תרומתו באה לידי ביטוי בקידום רגולציה, בעבודה מול רשויות וגופים ציבוריים ובהטמעת חשיבה סביבתית כחלק בלתי נפרד מקבלת החלטות ציבורית. השפעתו על מדיניות הסביבה בישראל ניכרת עד היום. מורגנשטרן גם ידוע כאחד מיוזמי חוק שכולנו מכירים ומקבלים כמובן מאליו: חוק הפיקדון על מכלי משקה.

בתחילת דרכו שימש מורגנשטרן יועץ סביבתי למרכז השלטון המקומי בישראל (ארגון גג שמאגד את כל העיריות והרשויות המקומיות בישראל) ולגופים ממשלתיים שונים כמו משרד הפנים. בהמשך הוא עסק גם בייעוץ בתחום התחבורה הציבורית. מורגנשטרן היה בעל משרד לייעוץ כלכלי-סביבתי ותכנון עירוני והיה מרצה לכלכלה במכון הערבה ללימודי הסביבה. נוסף על עבודתו המקצועית, הוא היה חבר הנהלת "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

במשך השנים זכה מורגנשטרן בפרסים ובאותות הוקרה רבים על תרומתו לתנועה הסביבתית בישראל. בין היתר, ב-2002 הוענק לו פרס מגן השר לאיכות הסביבה, וב-2006 קיבל את אות המופת של יד מאיר וצינה דיזנגוף.

לקבל כסף על פסולת

היוזמה הסביבתית שמזוהה ביותר עם מורגנשטרן הייתה קידום חוק הפיקדון על מכלי משקה קטנים שאושר בכנסת ב-1999. מדובר בחוק שמטיל פיקדון כספי על בקבוקי משקה חד-פעמיים, שמוחזר לצרכן עם השבת הבקבוק לנקודת איסוף.

"חוק הפיקדון היה הדגל שלו. זה היה נושא שהטריף את רוחו", מספרת פרופ' אופירה אילון, מרצה וחוקרת בבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, שמכירה את מורגנשטרן שנים רבות, עוד כשהייתה סטודנטית צעירה בטכניון. אילון מתארת את האופן שבו פעל מורגנשטרן ללא לאות בזירה הציבורית ובזירה הפוליטית לקידום החוק: "הוא דיבר עם כולם: שרים, מנכ"לים, סמנכ"לים. הוא דחף את חוק הפיקדון בכל הזירות האפשריות. אומנם להצלחה יש הרבה אבות, אבל אין ספק שהייתה לו דחיפה משמעותית לחוק הזה".

חוק הפיקדון על בקבוקי פלסטיק רלוונטי במיוחד לישראל, שבה היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים גדול פי חמישה מהצריכה הביתית באירופה. בעיית זיהום הפלסטיק היא אחד המשברים הסביבתיים הגדולים והמורכבים ביותר כיום. התועלות מחוק הפיקדון, נוסף על הקטנת זיהום הפלסטיק, נובעות מחיסכון בעלות הטיפול בסילוק הפסולת, מהפחתה בכמות ההטמנה של מכלי המשקה, משיפור בניקיון שטחי הציבור, מהגדלת מקומות תעסוקה ומחיסכון באנרגיה כתוצאה משימוש בחומרים ממוחזרים.

כיום בישראל קיימים רק חמישה חוקי אחריות יצרן שאחד מהם הוא חוק הפיקדון. מדובר בחוקים שבהם היצרנים והיבואנים שמכניסים את המוצרים לשוק אחראים גם על הפנמת נזקים מאוחרים שנובעים מהשימוש במוצרים שלהם.

על רקע פועלו של מורגנשטרן לקידום חוק הפיקדון, אילון נזכרת ומספרת כי "אני לעומתו חיפשתי פתרון בר-קיימא לפסולת. חוק הפיקדון, בעיניי, לא סיפק את זה", היא אומרת. "הוויכוח בינינו היה האם מחוקקים חוק אינקרמנטלי (הדרגתי א"ד) על חלק קטן מהפסולת, או שעושים מהלך גדול וגורף באמת".

כריזמטיות והתמדה

מעבר ליוזמות ולפרויקטים שיזם והיה שותף להם, הייתה למורגנשטרן נוכחות קבועה ובלתי ניתנת להתעלמות בשיח הסביבתי וכן בכנסים המקצועיים שעסקו בסביבה. "דני תמיד היה שם. בכל כנס, בכל דיון, בכל נקודת זמן", מספרת אילון. "הוא היה מלך בדברים האלה. תמיד היה לו מה להגיד וגם כשלא פתחו לשאלות, הוא מצא דרך לדבר. כל מנחה פאנל הכיר את דני. בשלב השאלות היו אומרים: 'דני מורגנשטרן, בבקשה רק שאלה, לא נאום'. הוא היה איש צבעוני וכריזמטי", היא מוסיפה.

מורגנשטרן, שנפטר בגיל 83, השפיע משמעותית על הזירה הסביבתית בישראל, לעיתים מתוך קונצנזוס ולעיתים מול ביקורת ומחלוקת. הוא עסק במדיניות, בחקיקה ובייעוץ, וגם בהתנהלות יום-יומית פשוטה מתוך תפיסה ששינוי סביבתי מחייב מעורבות אישית ולא רק החלטות מערכתיות.

נוכחותו המתמדת בשיח הציבורי, וההתמדה שלו להישאר חלק מהשיח גם כשפתרונות היו חלקיים או שנויים במחלוקת, הפכו אותו לדמות מוכרת ובעלת השפעה. מורגנשטרן הותיר אחריו תרומה ממשית לשיח ולמדיניות הסביבה בישראל, שאינה מצטמצמת לחוק הפיקדון בלבד, אלא משקפת דרך פעולה אזרחית עקבית ומעורבת.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה