הטבע בסכנה: הכנרת בשפל מדאיג והנזקים נערמים

עונת החורף, שנפתחה היום (ראשון) באופן רשמי, מוצאת את אזור הכנרת במצב רע מאוד. זאת לאחר שמערכות הגשם הסתוויות האחרונות, שהתרכזו בעיקר באזורי מישור החוף והדרום, השפיעו בצורה זניחה על מצבה של הכינרת.

על פי מדידות רשות המים, מאז 4 בדצמבר, עת נגע מפלס הכינרת בנקודת השפל שלו השנה (213.445-), ועד 27 בדצמבר, הוא עלה בחזרה בארבעה סנטימטרים בלבד, ומאז נותר ללא שינוי. המפלס, שעומד כעת על 213.405-, נמוך ב-0.405 מטרים מהקו האדום התחתון, ורחוק 4.605 מטרים מהקו האדום העליון.

מה עושים כדי למנוע קריסה אקולוגית?

בתוך כך, עקב הנזקים שנגרמים מירידת המפלס החדה, מובילים איגוד ערים כינרת, רשות המים והמכון לחקר הכינרת, מאמצים לשיקום אקולוגי ברצועת תנודות המפלס. בהדרכת מדריכי איגוד ערים כינרת, מגיעות קבוצות בתי ספר, מכינות קדם-צבאיות ועוד, למבצעים התנדבותיים לאיסוף צדפות מים מתוקים שנתקעו בקרקע החשופה, והעתקת מיקומן אל תוך מי האגם, בטרם יתייבשו למוות או ייטרפו על ידי ציפורים, כפי שכבר אירע לאלפים מהן.

פעילות זו חיונית להצלתן, מאחר שתנועתן האיטית והמוגבלת מאוד אינה עומדת בקצב נסיגת קו המים המהיר, עשרות מטרים לתוך האגם. באזור המים הרדודים של הכינרת חיים שלושה מינים של צדפות - "צדפת נחלים כנרתית" ו"צדפת אגמים כנרתית" (המוגדרות בסכנת הכחדה עולמית), וכן "סלסילה חומה".

בנוסף, פועלים המתנדבים להסרת מינים פולשים של צומח, המתפשטים במהירות בשטחי החוף שמהם נסוג קו המים, מכים שורשיהם עמוק בקרקע ועלולים לערער את האיזון האקולוגי. בין המינים: אשל הירדן, שיטה מכחילה, פרקינסוניה וקיקיון מצוי.

יו"ר איגוד ערים כינרת, עידן גרינבאום, מסר: "בעודנו מצפים ומייחלים לחורף גשום מאוד באגן ההיקוות, שיתרום לעלייה משמעותית של מפלס הכינרת בחזרה אל מעל הקו האדום התחתון, אנו לוקחים את היוזמה לידינו ופועלים באופן אקטיבי, יחד עם השותפים שלנו, למזעור הנזקים האקולוגיים שנגרמים כתוצאה מהבצורת וירידת המפלס. אני מברך את המתנדבים והמתנדבות הרבים שמגיעים מכל קצוות הארץ כדי לסייע במאמצים אלה".

ומה קורה בשדות עמק החולה?

גם בשדות של עמק החולה החקלאים טרם חשים שינוי של ממש. ב"חברה לפיתוח הגליל" מציינים כי עקב המחסור במים, חקלאי הגליל העליון לקחו על עצמם אחריות ויבשו מעל 30 אלף דונם של גידולי שדה, לטובת שמירה על הטבע ומטעי הפרי. מטע מניב לאחר 3-5 שנים, ולכן אסור שיתייבש. חלק ממכסות המים לגידולי שדה הועברו לטובת השקיית מטעי הפרי.

עוד נמסר כי החקלאים נשאו בהוצאות משמעותיות בחורף האחרון להשקיית השדות שנותרו עקב היעדר הגשמים, ובשל כך ספגו נזקים כלכליים הנאמדים בכ-65 מיליון שקל. למרות זאת, מדינת ישראל טרם העבירה פיצוי כספי כלשהו לחקלאים, העומדים מול "שוקת שבורה".

מנכ"ל ג"ג בחברה לפיתוח הגליל, עופר גרשוביץ, מתאר את המצב: "אין השפעה עדיין בגליל העליון, בעמק החולה. מאז תחילת עונת הגשמים ירדו באזורים מסוימים בגליל המערבי מעל 300 מילמטרים במצטבר, ואצלנו פחות מ-100 מילמטרים.

בנוסף, אומר גרשוביץ, "אנו על רקע של שנה של ייבושי שטחים והאדמה כמו במדבר, וצריכים עוד כ-150 מילמטרים בתקופה הזאת. בינתיים משקים את השדות ונושאים בעלויות העודפות".