"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה הקשר בין שינוי DNA של דובי קוטב להתחממות הגלובלית?

מחקר ראשון מסוגו: חוקרים זיהו פעילות מוגברת של “גנים קופצים” בדובי קוטב בדרום-מזרח גרינלנד • מדובר בממצאים ראשונים לקשר מובהק בין עליית טמפרטורות לשינויים גנטיים ביונק בר • המדענים מזהירים: זהו סימן להסתגלות - לא ערובה להישרדות

,עודכן
0השמעה
מחקר ראשון מסוגו: הקשר בין דובי קוטב וההתחממות הגלובלית. צילום: GettyImages

לפי מחקר חדש של אוניברסיטת מזרח אנגליה, פורסמו עדויות ראשונות לקשר סטטיסטי מובהק בין התחממות האקלים לבין שינויים ב-DNA של דובי קוטב בטבע.החוקרים מצאו כי דובי קוטב החיים בדרום-מזרח גרינלנד מראים שינויים בפעילות גנטית שעשויים לסייע להם להתמודד עם תנאים חמים יותר - אזור שבו הקרח הימי מצטמצם והטמפרטורות תנודתיות במיוחד.

גור דוב קוטב יוצא לראשונה מהמעורה (ארכיון)

המחקר מתפרסם על רקע תחזיות קודרות לעתיד המין: לפי הערכות מדעיות, כשני שלישים מאוכלוסיית דובי הקוטב עלולים להיעלם עד שנת 2050, עקב היעלמות הקרח הימי והתחממות מואצת של אזורי המחיה שלהם.

החוקרים ניתחו דגימות דם מדובי קוטב משני אזורים בגרינלנד, והשוו את פעילותם של "גנים קופצים" - מקטעי DNA קטנים וניידים שיכולים להשפיע על אופן פעולתם של גנים אחרים. ניתוח הנתונים הוצלב עם מידע אקלימי מקומי, כדי לבדוק כיצד טמפרטורות שונות קשורות לשינויים בביטוי הגנטי.

לדברי החוקרת הראשית, ד"ר אליס גודן, "ה-DNA הוא ספר ההוראות של כל תא בגוף. כאשר השווינו את הגנים הפעילים של הדובים לנתוני האקלים המקומיים, גילינו שעליית הטמפרטורות מלווה בעלייה דרמטית בפעילות הגנים הקופצים בדובי דרום-מזרח גרינלנד".

הגנים שקשורים לעמידות לחום פועלים אחרת בדובים החיים באזורים חמים יותר,צילום: GettyImages

המחקר מצא כי גנים הקשורים לעמידות לחום, להזדקנות ולמטבוליזם פועלים אחרת בדובים החיים באזורים החמים יותר. ככל שתנאי הסביבה והתזונה משתנים - בעקבות שינויי בית גידול וטרף הנגרמים מהתחממות גלובלית - כך גם המערכת הגנטית של הדובים מגיבה. הדובים באזורים החמים ביותר הראו יותר שינויים מאשר אוכלוסיות צפוניות וקרות יותר.

לדברי החוקרים, ממצאים אלה עשויים לשפר את ההבנה כיצד דובי קוטב מנסים לשרוד בעולם מתחמם, אילו אוכלוסיות מצויות בסיכון הגבוה ביותר, וכיצד ניתן לכוון טוב יותר מאמצי שימור עתידיים. המחקר פורסם ביום שישי בכתב העת המדעי Mobile DNA.

גודן ציינה כי מדובר בממצא חסר תקדים: "זו הפעם הראשונה שאנו רואים קבוצה ייחודית של דובי קוטב באזור החם ביותר בגרינלנד משתמשת בגנים קופצים כדי 'לשכתב' במהירות את ה-DNA שלה, ייתכן כמנגנון הישרדות נואש מול היעלמות הקרח הימי".

"משתמשים בגנים קופצים כדי 'לשכתב' במהירות את ה-DNA שלהם". דובי קוטב,צילום: רויטרס

החוקרים מצאו גם שינויים גנטיים באזורים הקשורים לעיבוד שומן - התאמה שעשויה לעזור לדובים לשרוד בתקופות של מחסור במזון. דובי הקוטב בדרום-מזרח גרינלנד ניזונים יותר ממזון גס וצמחי יחסית, בהשוואה לתזונה עתירת שומן המבוססת על כלבי ים בצפון. ה-DNA שלהם נראה כמותאם לשינוי זה.

"זיהינו מוקדים גנטיים שבהם פעילות הגנים הקופצים הייתה גבוהה במיוחד", אמרה גודן. "חלקם נמצאים באזורים המקודדים לחלבונים, מה שמרמז על שינויים גנטיים מהירים ועמוקים ככל שהדובים מסתגלים לאובדן הקרח".

השלב הבא, לדבריה, יהיה לבדוק אוכלוסיות נוספות מבין 20 אוכלוסיות דובי הקוטב הקיימות בעולם, כדי לברר אם תהליכים דומים מתרחשים גם בהן.

"אסור להיות שאננים". דובי קוטב,צילום: אי.פי

עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין לראות בממצאים אלה פתרון לבעיה. "אסור לנו להיות שאננים", אמרה גודן. "זה נותן מעט תקווה, אך אינו מפחית את הסיכון להכחדה. חייבים לפעול לצמצום פליטות פחמן ולהאטת קצב עליית הטמפרטורות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר