ביל גייטס פרסם לאחרונה מאמר נרחב שבו קרא לשינוי כיוון בהשקעות האקלים: פחות השקעה בטכנולוגיות ירוקות יקרות, שעדיין אינן כלכליות, ויותר השקעה בשיפור איכות החיים של אוכלוסיות עניות ובהתאמתן לשינויי האקלים שכבר מתרחשים. לדעתו, ההתקדמות הקיימת יחד עם הטכנולוגיות הצפויות להגיע בעתיד עשויות להספיק כדי למנוע קטסטרופה גלובלית. לכן, לדבריו, אין צורך להמשיך לשלם “פרמיה ירוקה” על טכנולוגיות ירוקות, והוא אף מתקרב בעמדה זו לעמדתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ.
גישתו של גייטס נכונה, אבל במידה: כרגע לא נשקפת סכנה קיומית מיידית לאנושות עקב משבר האקלים, והטיפול בו אינו דחוף כמו מצבי חירום אחרים, כגון מלחמות או מגפות. השקעות חייבות להימדד לפי השפעתן כדי שהמשאבים המוגבלים ינוצלו בצורה יעילה.
עם זאת, השינוי שגייטס מבקש ליישם מתאים למעבר בין השקעה לצריכה משיעורי הכלכלה הבסיסיים. כאן עולה דילמה מוסרית וכלכלית: השקעה בטכנולוגיות שמפחיתות פליטות תשפיע על רווחת מיליארדים בעתיד, בעוד שפתרונות מיידיים מטפלים בעיקר בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. גייטס מציג את תחומי הפליטה העיקריים, ולדעתי תמונה מורכבת.
חשמל - 28% מהפליטות. ההתקדמות בזכות האנרגיה המתחדשת מרשימה וזהו החשמל הזול ביותר היום. בתחום זה אנחנו צפויים למצוא מקורות יציבים, ככל הנראה מתחום הגרעין. גייטס מתעלם מאפשרויות נוספות כגון אנרגיה גיאותרמית, או מפסולת מצמחים שיכולים להוות מקור אלטרנטיבי למצב שבו הגרעין יהיה יקר. נדרש עוד פיתוח רב נוסף.
תעשיות ייצור כבדות - 30% מהפליטות. גייטס מגמגם קצת ומציין בעיקר מאמצים שנעשים בתעשיית הבטון והברזל. הוא מציין גם שיתכן שיימצא מימן לבן (מימן שיימצא בעומק הקרקע בדומה לדלקי מחצבים), מה שיציל אותנו משריפת דלקים מזהמים יותר. אני משוכנע שנדרשת כאן השקעה מסיבית במציאת פתרונות טכנולוגיים למעבר לתעשיות נקיות יותר.
חקלאות - 19% מהפליטות. גייטס מציין מספר פתרונות לבעיות מרכזיות בתחום כגון דישון, פליטות מתאן של בעלי חיים, וגידול אורז, אך ברור שהאימוץ שלהם בקנה מידה גדול רחוק. זהו תחום קשה, מכיוון שהוא קשור באופן הדוק לתחום החדש שבו גייטס מעדיף לעסוק – העולם השלישי, שם יהיה קשה לאמץ פתרונות גורפים ומתוחכמים. כמו כן ברור שיש צורך במהפכה במקורות המזון החלבוניים שלנו – בשר, חלב וביצים - והטכנולוגיה עוד לא שם.
תחבורה - 16% מהפליטות. תחום זה אכן קרוב להציע פתרון – רכב חשמלי – במחיר דומה או אף זול מהמקבילה המזהמת, ולכן צפוי פה שינוי עצום. אך חסם הטעינה והקושי לספק חשמל בהספקים הנדרשים בכל מקום עדיין לא קרוב לפתרון. בעולם השלישי, חביבו של גייטס, לא ברור איך ניתן ליישם בטווח זמן סביר פתרונות מבוססי חשמל. בתחום התעופה והספנות לא ניתן לממש פתרונות חשמליים בקרוב. יש להמשיך באמץ לפתח דלקים מתאימים ללא פליטות.
גייטס מעלה שתי נקודות נוספות:
1. עליית הטמפרטורות אינה מדד נאות למדוד התקדמות במאבק במשבר האקלים. זה נכון חלקית. זהו מדד פשוט ומשמעותי, אם גם חלקי, לבעיה מורכבת. שינוי קטן בטמפרטורה יכול ליצור ספירלה של שינויים, שקשה לצפות אותם ואשר עשויים לשנות באופן קיצוני את תנאי החיים כאן, כלומר יש כאן גורם סיכון מהותי.
2. בריאות ושגשוג (prosperity) הם ההגנה הטובה ביותר בפני משבר האקלים. אני מתקשה לראות קשר בין שתי הנקודות, שמסתכלות על משבר האקלים באספקלריה מוטעית, לדעתי, שבה הרצון לפתור את משבר האקלים נובע מתוך רצון לצמצם את מספר מקרי המוות באוכלוסייה האנושית בשנים הקרובות.
אבל ההתמודדות עם משבר האקלים מגיעה מכיוון אחר. מטרתה הראשונה היא לשמור על הסביבה שלנו, כולל הצמחים ובעלי החיים שהם חלק ממערכת אקולוגית מורכבת ומאוזנת שהאדם הוא רק חלק קטן בה.
מטרתה השנייה הוא לעבור לאורח חיים מקיים, כזה שאינו מכלה את המקורות של כדור הארץ. שתי המטרות תורמות לשרידות של המין האנושי ולרווחתו גם בדורות הבאים.
גייטס מסכם בשתי אמירות חשובות איתן אני מזדהה:
1.יש למדוד את השפעת ההשקעות שברצוננו לבצע ולהחליט באופן מושכל איך לחלק את משאבינו המוגבלים.
2. יש להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיה, אך לצמצם את הפרמיה הירוקה. הבעיה היא ביישום. קשה למדוד מראש את השפעת ההשקעות שלנו. גם במקרה של הפרמיה הירוקה - לא ברור היכן השקעה בסבסוד בשלבים מוקדמים תוביל לביטול הפרמיה בהמשך. סבסוד האנרגיה הסולארית (PV) איפשר את הפיכתה לבסוף לתחרותית, ואף עדיפה מאלטרנטיבות מזהמות. אך יש דוגמאות אחרות שבהן הסובסידיה כשלה.
האמת הקשה של משבר האקלים היא שאנחנו עוד רחוקים מפתרון, ובמיוחד שאיננו יודעים מאיפה יגיעו הפתרונות. מוסכם שעשינו כברת דרך לא קטנה, שיש מקום לאופטימיות, שנוכל בעתיד להתגבר על המשבר. כמשקיע בתחום אני משתדל שלא להתיימר לדעת, או "למדוד" מראש מה יצליח ומה יכשל. אבל אני בהחלט מאמין שהשקעה בעתיד חשובה ועדיפה, במידה, על צריכה בהווה.
ניתן בהחלט לשאוף למטרות שגייטס הציב - צמצום הפרמיה הירוקה, והשקעה בנושאים שבהם יש יותר סיכוי להשפעה מהותית על האקלים. כדוגמא אביא את תחום הדלקים הנקיים, בין אם ביולוגיים, סינתטיים או גרעיניים. אם נצליח להביא פתרונות תחרותיים בתחום זה, נפתור חלק גדול מבעיית הפליטות המזינה את משבר האקלים.
הכותב הוא ה-CTO של קרן השקעות האקלים NetZero Tech Ventures ולשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו