"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ישראל יוצאת למלחמה נגד הטבע? כך חוק ההסדרים עלול למחוק את שומרי הסביבה
בעוד הממשלה דוחפת קדימה את החוק לתשתיות לאומיות, הסמכות של רשות הטבע והגנים מצטמצמת עד כמעט אפס, ומי שישלם את המחיר הם שמורות הטבע, חיות הבר, ואולי גם אנחנו • במקום לקצר תהליכים, המהלך עלול דווקא להוביל ליותר עתירות, יותר עיכובים ופחות הגנה על מה שנשאר מהטבע הישראלי • צפו בסרטון
החוק שעלול לפגוע אנושות בסביבה וגם לעכב עוד יותר את התפתחות התשתיות. צילום: גרגורי ירין

ישראל יוצאת למלחמה נגד הטבע? כך חוק ההסדרים עלול למחוק את שומרי הסביבה

בעוד הממשלה דוחפת קדימה את החוק לתשתיות לאומיות, הסמכות של רשות הטבע והגנים מצטמצמת עד כמעט אפס, ומי שישלם את המחיר הם שמורות הטבע, חיות הבר, ואולי גם אנחנו • במקום לקצר תהליכים, המהלך עלול דווקא להוביל ליותר עתירות, יותר עיכובים ופחות הגנה על מה שנשאר מהטבע הישראלי • צפו בסרטון

יואב אברהמי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

האם ישראל יוצאת למלחמה נגד הטבע של עצמה? לקראת התקציב של שנת 2026 מגיע חוק ההסדרים. זהו חוק שמגיע לצד התקציב וכולל תיקוני חקיקה שאמורים לעזור לממשלה ליישם את התוכניות שהיא מציגה.

במסגרת החוק לתשתיות הלאומיות, שאמור להתקדם כחלק מחוק ההסדרים, רוצים לאפשר בנייה של יותר תשתיות. על פניו זה נשמע טוב, אבל לפי ההצעה החדשה המדינה תוכל לבנות כמעט בכל מקום ללא הפרעה או התערבות.

הגוף ששומר על הטבע במצבים כאלה הוא רשות הטבע והגנים. שם יש יכולת וטו על כל פרויקט שנראה כמסוכן לטבע, ובפועל הווטו הזה מעולם לא הופעל.

במסגרת החוק החדש, הסמכויות של הרט"ג יוגבלו מאוד והממשלה תוכל (גם אם זה יהיה מורכב מאוד) לעקוף את הרט"ג.

אז כביכול יש כאן התנגשות אינטרסים. מצד אחד הממשלה רוצה להיות יותר פרקטית ולהרחיק גורמים מקצועיים שעלולים לעכב אותה. מצד שני יש את תפקידה של הרט"ג שנועדה לשמור על שמורות הטבע וחיות הבר. אבל האמת היא שההחלטה הזו פוגעת בגוף הלא נכון, ואולי חשוב מכך עלולה ליצור עיכובים חמורים הרבה יותר.

ניקח לדוגמה את פרויקט קו הרכבת מירושלים לתל אביב. זהו פרויקט מורכב במיוחד שכלל קידוחי מנהרות והקמת גשרים ענקיים. הקו תוכנן לעבור מעל נחל יתלה באמצעות גשר גדול, אבל גופים לשימור טבע, כמו רט"ג, דרשו לחפור מנהרה עמוקה במקום, כדי למנוע פגיעה במערכת האקולוגית העדינה של הצוק והנחל.

זה אכן עלה יותר כסף, אבל זה לא מה שעיכב את פתיחת הקו. העיכובים נגרמו מגורמים בירוקרטיים אחרים. רט"ג מצטרפת בתחילת הפרויקט, מציעה פתרונות, ומגנה על הטבע - אבל לא יצר אף פעם עיכוב משמעותי.

וגם אם נניח לרגע שיש סיבה מקצועית להרחיק את רט"ג משולחן ההחלטות, עדיין כל פרויקט שיפגע בטבע יידרש להגיע לבג"צ, שם העיכובים יהיו גדולים הרבה יותר.

כל גוף ירוק, בין אם זו רשות הטבע והגנים או החברה להגנת הטבע, ינסה לעצור את הפרויקט בבתי המשפט במקום להגיע להבנות מקצועיות.

אם החוק יעבור כפי שהוא, שמורות הטבע וחיות הבר בישראל יישארו בפועל ללא הגנה אמיתית. אף גורם מקצועי לא יהיה שם כדי לשמור עליהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...