בלי טראמפ: האכזבה של ועידת האקלים - וההחלטה החשובה

ועידת האקלים של האו"ם (COP30) שהסתיימה לאחרונה בברזיל חשפה שוב את המורכבות הרבה של המאמצים העולמיים להתמודדות עם שינוי האקלים. לצד קריאות לשיתופי פעולה וליוזמות חדשות, הדגישו הדיונים בעיר בלם שעל גדת האמזונס את הפער המתמשך בין הצורך הדחוף לפעול לבין ההתקדמות המעשית בשטח.

נשיאות הועידה בחרה להשתמש בביטוי "מוּטִירָאועולמי", ביטוי שמקורו בשפה ילידית בברזיל ופירושו "מאמץ משותף". לפי נשיא הוועידה, אנדראה קוראה דו לאגו, הביטוי מתאר "קהילה שפועלת יחד לעבר יעד משותף. אם מדובר בקציר, בבנייה או בתמיכה באחר". אבל לא בטוח שהוועידה הזו תיזכר בזכות מידת שיתוף הפעולה שהיא גייסה.

הירידה בכמות המנהיגים שמשתתפים בוועידות האקלים נמשכת: השנה הגיעו לבלם כ-60 מנהיגים, לעומת הוועידה בשנה שעברה שאליה הגיעו כ-80 מנהיגים. שיא ההשתתפות היה ב-2023 באבו דאבי, לשם הגיעו כ-150 מנהיגים. ישראל יוצגה בוועידה זו על ידי משלחת מצומצמת בלבד.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא השתתף בוועידה ולא שלח נציג רשמי במקומו - למרות היותו מנהיג הכלכלה הגדולה בעולם, שחקן מרכזי בדיפלומטיה הבינלאומית וגורם שבלעדיו שיתוף פעולה לצמצום פליטת גזי החממה והתמודדות עם משבר האקלים לא יהיה שלם. טראמפ הוא גם מכחיש אקלים בולט, ובתקשורת העולמית אף ציינו שהיעדרותו עדיפה מאשר שיגיע ויפריע לוועידה.

בלי תכנון לעתיד

לקראת הוועידה פורסםדוח חדש של האו"ם, שקובע שהקצב שבו מדינות מתמודדות עם משבר האקלים לא מספיק מהיר ביחס למטרות שהוצבו ב"הסכם פריז". מדובר בהסכם היסטורי שמטרתו היא להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת עקב משבר האקלים בשתי מעלות צלזיוס ומטה (תוך שאיפה לא לחצות את סף ה-1.5 מעלות צלזיוס) בהשוואה למצב שהיה לפני העידן התעשייתי. ההסכם נחתם בוועידת האקלים לפני עשור, ו-196 מדינות ובהןישראלהצהירו על התחייבותן לעמוד בו. מאז, רף ההתחממות הגלובלית נפרץ ב-1.5 מעלות צלזיוס במשך כמה חודשים רצופים בשנתיים האחרונות.

בוועידה בברזיל קראו עשרות מדינות, כולל בריטניה וגרמניה, לבנות מפת דרכים ברורה להפסקה מדורגת של השימוש בדלקי מאובנים. מדובר בניסיון לגבש תוכנית עבודה מחייבת יותר מאשר ההצהרה הכללית מהוועידה בדובאי, שקראה להתחיל להפסיק את השימוש בדלקים המזהמים. בפועל, לא התגבשה בוועידה הנוכחית תוכנית ממשית לפרידה מדלקי מאובנים, דבר שהעלה ביקורת רבה.

"ההחלטה הסופית של הוועידה אינה מכילה התחייבות מפורשת להפסיק בהדרגה את השימוש בדלקים מאובנים, לאחר התנגדות חזקה מצד היצרנים הגדולים של דלק פוסילי בעולם וגושי בעלות ברית. המילים 'fossil fuel' אפילו לא מופיעים בהצהרה הסופית של הוועידה", אומר פרופ' קולין פרייס, מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ראש מיזם האקלים באוניברסיטה וחבר בפורום מדעניות ומדעני האקלים. אפילו נציג האו"ם סימון סטיל, בנאומובסוף הוועידה, הדגיש: "אני מבין את האכזבה, לחלק גדול ממנה אני שותף בעצמי".

תהליך נוסף שנדון במשך השנים בוועידות האקלים הוא הסיוע של מדינות עשירות ומתועשות - שהן בעלות תרומה היסטורית לשינוי האקלים - למדינות עניות שניצבות בסיכון גבוה בעקבותיו. בוועידה הוסכם שסכום התרומה השנתי, 40 מיליארד דולר, יוכפל באופן מיידי ויגדל פי שלושה עד 2035. עם זאת, לפידוחשל האו"ם, נדרשים מעל 300 מיליארד דולר בשנה כדי לממן את ההסתגלות של המדינות המתפתחות לשינוי האקלים.

על פי הדוח, הפער הגדול במימון מסכן את החיים של האזרחים ושל כלכלות שלמות במדינות מתפתחות. "מדינות העולם הסכימו להגדיל משמעותית את מימון ההסתגלות (אדפטציה), עם איתות פוליטי לקראת שילוש התמיכה במדינות פגיעות עד 2035. האם זה יהפוך למציאות? בספק", אומר פרייס.

החשיבות של יערות הגשם

באופן מסורתי, בכל שנה בוועידה, המדינה המארחת בוחרת נושאים שיעמדו במרכז הוועידה. השנה בחרה ברזיל בהגנה על יערות ובתמיכה באזורים פגיעים מבחינה אקולוגית. הוועידה עצמה התקיימה בסמוך ליערות הגשם וכך הדגישה את חשיבותם.יערותאלה הם ביתם של יותר מ-10 אחוז מהמינים היבשתיים, מאחסנים פחמן בהיקף של 15-20 שנה של פליטת פחמן דו-חמצני בעולם כולו, מקררים את כדור הארץ ותורמים ללחות ולגשם באזורים נרחבים בדרום אמריקה.

לכן, יזם נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, הקמה שלקרןלשמירה על האזורים הטרופיים. הקרן אמורה לגייס כ-125 מיליארד דולר כדי לסייע למדינות העולם להגן על הסביבה הטבעית, על היערות ועל הקהילות הילידיות שלהן. רוב הסכום אמור להגיע מהמגזר הפרטי וחמישית ממנו ממדינות שונות. בין התורמות הבולטות בינתיים: ברזיל, אינדונזיה, גרמניה, נורווגיה, פורטוגל, צרפת והולנד.

חדש על המדף

החלטה חשובה שהתקבלה בוועידה היא הקמה של קרן למאבק בדיסאינפורמציה אקלימית. הקרן תממן פרויקטים שמקדמים את הקונצנזוס המדעי, תגן על חוקרים ועל עיתונאים ותתמודד עם מבקרים ועם מכחישי אקלים. זאת הפעם הראשונה שבה נושא אמינות המידע עולה על סדר היום בוועידת האקלים. יותר מ-10 מדינות, לרבות קנדה, צרפת וגרמניה, הודיעו שיצטרפו ליוזמה.

לסיכום, ועידת האקלים בברזיל הציגה את האתגרים של שיתוף פעולה בינלאומי ואת המורכבות שבהשגת הסכמות רחבות. התגברות על האתגרים הללו היא חיונית כדי להבטיח עתיד טוב יותר לכל תושבי ותושבות הגלובוס, ומה שנעשה בינתיים אינו מספיק.

הכתבה הוכנה על ידיזווית-סוכנותהידיעותשלהאגודההישראליתלאקולוגיהולמדעיהסביבה