רעשי האדמה החזקים שהורגשו אתמול (רביעי) בישראל, שמוקדם היה באזור קפריסין, ממקדים שוב את תשומת הלב הציבורית בהשפעת אירועים כאלה על המדינה - בעיקר באמצעות הגעת גלי צונאמי שעלולים לפגוע בחופי הים התיכון ובערי החוף. לאור זאת, חשוב להבין עד כמה סכנת הצונאמי ממשית, ד"ר רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן גוריון, דיבר עם "ישראל היום" על מצבה של ישראל בכל הנוגע להיערכות לנשקים שעלולים להיגרם בעקבות רעידת אדמה.
"רעש אדמה שיהיה ביוון או בקפריסין כמעט לא ישפיע עלינו. אפילו אם יהיו רעשי אדמה חזקים יותר מחמש דרגות, עדיין כמעט לא ניפגע", מסביר החוקר. "כלומר, אם בשנת 2004 היה רעש אדמה חזק מאוד באוקיינוס השקט, שפגע בחופי אינדונזיה והרג מאות אלפים, ואם בשנת 2011 היה רעש אדמה הרסני מאוד שפגע בכורים היפניים בפוקושימה - אין סכנה כזו באזור. אחת הסיבות לכך היא שהים התיכון קטן, ולכן לא יכולים להתפתח בו גלי צונאמי גדולים. מה שיגיע יהיה, במקרה החריף ביותר, גל בגובה של מטר".
הסטטיסטיקה ברורה - אך המדינה לא ערוכה
עם זאת, ד"ר אבני אינו מביא בשורה מעודדת ומציין כי הציבור בישראל חשוף באופן חריג לנזקי רעידות אדמה מהשבר הסורי-אפריקני. "הצפי הסטטיסטי הוא לרעש אדמה אחת למאה שנים. רעש האדמה הקודם היה בשנת 1927, וכעת, 98 שנים אחרי - אנחנו ממש בתוך הטווח הסטטיסטי".
לדבריו, "היה צפוי שהמדינה תיערך משמעותית לרעידות אדמה, אלא שבפועל עד היום חוזקו באזורי הסיכון 87 בתי ספר מתוך 1,600 שמתפקדים באזור. כמו כן, מתוך שבעה בתי חולים - חמישה אינם עומדים בתנאי ההגנה. הנתונים הללו קיימים אף על פי שכבר בשנת 2008 הוחלט להקצות שלושה וחצי מיליארד שקלים לטיפול בבעיות על פני 25 שנה, כלומר השקעה שנתית של 140 מיליון שקלים".
המצב הזה נמשך גם לאחר שבשנת 2010 הממשלה התחילה להקצות כסף לתחום. ההקצאה נמשכה כשנתיים ואז נתקעה בעקבות דרישת משרד האוצר כי משרדי הבריאות והחינוך יממנו את החיזוקים מכספם. כך נמשכה הסאגה עד שבשנים 2017-2018 התרחשו שתי רעידות אדמה חזקות בסוריה ובטורקיה. בשנת 2019 החליטה הממשלה להקצות חמישה מיליארד שקלים לחיזוקים, כשהפרויקט אמור להיפרס עד שנת 2030 - אלא שגם כאן, עד כה, גויסו רק 850 מיליון שקלים. "כל זאת כשמדובר בהגנה על תשתיות קריטיות", מסביר ד"ר אבני.
תרחיש האימים: רעידת אדמה בעוצמה של 7.5
האם הסטטיסטיקה של פעם ב-100 שנה מוחלטת?
ד"ר אבני אומר כי מדובר בממוצע. |רעש האדמה האחרון שחוותה הארץ היה בשנת 1927. לפני כן היה רעש אדמה חזק שהרס את העיר צפת וגרם לחמשת אלפים הרוגים בשנת 1837. לפני כן, בשנת 1759, היה רעש אדמה חריף בבקעת הלבנון. אמנם לעיתים היו פערים גדולים יותר, אך בממוצע מדובר על פעם במאה שנה. מהבחינה הזו אנחנו ממש בתוך אזור הסכנה, ואין שום היערכות נרחבת - כפי שמבקר המדינה עצמו מציין בדוח המעקב בנושא רעידות אדמה שפורסם בשנת 2024".
ד"ר מיכאל וייס, ראש החוג לרפואת חירום באקדמית צפת, מתאר את תרחיש האימים שעליו מבוססת היערכות החירום הלאומית: "תרחיש האימים של רעידת אדמה בישראל מתאר רעידת אדמה בעוצמה של כ-7.5 עם מוקד בבית שאן. לפי התרחיש, עשויים להיהרג 16 אלף איש, ששת אלפים צפויים להיפצע קשה וכ-377 אלף להיות מפונים. בנוסף, יהיו עשרת אלפים מבנים הרוסים ועשרות אלפי מבנים עם נזקים כבדים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו