פגישת הכנה לקראת ועידת האקלים בברזיל (ארכיון). צילום: רויטרס

איפה האחריות? שלוש המדינות המזהמות ביותר לא ישתתפו בפסגת האקלים

סין, ארה"ב והודו עומדות בראש רשימת המזהמים, אך לא טורחות להגיע לדיון על פתרונות • יש הטוענים שמאז 2015 ירד ערכה של הוועידה, שמציגה דחיפות גבוהה אך שינוי בפועל איטי למדי • הפוליטיקה תופסת יותר מדי מקום - והעולם משלם את המחיר

שלוש המדינות המזהמות ביותר - סין, ארצות הברית והודו - לא יתייצבו בשבוע הבא בפסגת האקלים השנתית של האו"ם (COP30) בעיר בלם שבברזיל. היעדרותם מציגה את האתגר הכפול איתו מתמודד העולם: מציאת פתרונות למשבר האקלים הגלובלי לצד לחצים פוליטיים משמעותיים.

נשיא המדינה המארחת, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, מקווה לנצל את הפסגה כדי לשכנע את המעצמות להקצות משאבים לעצירת ההרס המתמשך של יערות טרופיים, ובפרט האמזונס, שנחשף לשריפות וכריתת עצים לטובת מרעה וחקלאות.

במהלך הוועידה יחשוף קרן שתעזור בשמירה על היערות. לולה דל סילבה, נשיא ברזיל (ארכיון), צילום: ריצ'רד דרוו

במהלך הוועידה הוא צפוי לחשוף את Tropical Forests Forever Fund - קרן בינלאומית שתציע תמריצים ל-74 מדינות מתפתחות כדי לשמור על יערותיהן, במימון מדינות עשירות ומשקיעים מסחריים. המארגנים מקווים כי הפסגה תניב צעדים שיקדמו את ההבטחות הרבות שלא מומשו בפגישות קודמות.

ירידת הערך של הוועידה

הסכם פריז ההיסטורי משנת 2015, שבו התחייבו כמעט כל מדינות העולם להגביל את ההתחממות הגלובלית, מהווה עד היום את שיא ההסכמה הבינלאומית בנושא האקלים. בשל הישג דרמטי זה, יש הטוענים כי ועידות האקלים (COPs) שהגיעו אחריו סובלות מירידה בחשיבותן.

במקום להוות פסגות להשגת הסכמים חדשים, הפכו המפגשים השנתיים לזירת עבודה ביורוקרטית: גיבוש כללי יישום מורכבים להסכם פריז (כמו שאושר ב-COP24), משא ומתן על מימון אקלים למדינות מתפתחות ובדיקה שנתית של הפער בין ההתחייבויות הקיימות לבין היעד הנדרש מדעית.

ירדה קרנה בעיני הציבור. נשיא ועידת האקלים (ארכיון), צילום: אי.פי.אי

הפער ביישום והקצב האיטי של המעבר לכלכלה דלת פחמן, אל מול דוחות מדעיים שמדגישים את הדחיפות, יוצרים תחושת תסכול ואף שחיקה באמון הציבורי ביכולת של המנגנון להוביל לשינוי מספיק מהיר.

"מאבקים הם חלק מהאירוע"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהודיע על יציאת ארצות הברית מהסכם פריז, לא ישלח כלל נציגים בכירים לפסגה, בעוד שסין תשלח את סגן ראש ממשלתה, דינג שואקסיאנג. יתר המנהיגים, כולל ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון, יאלצו להתמודד עם ההשלכות של משבר האקלים לצד לחצים פוליטיים ואקולוגיים.

יגרום גם למנהיגים אחרים לא להגיע? טראמפ (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

פעילים ודיפלומטים הביעו חשש כי העדרות ארה"ב עלולה להצביע על נסיגה גלובלית מהפוליטיקה האקלימית. "עמדתו של טראמפ משפיעה על כל האיזון הגלובלי. היא דוחפת ממשלות עוד יותר להכחשה ולביטול רגולציות", אמר נדינו קלפוצ'ה, דובר קבוצת הקיצ'ווה האמזונית באקוודור. "זה משפיע גם עלינו, על אקוודור, פרו וארגנטינה, שם ההגנה על הסביבה כבר נתונה ללחץ".

נשיא ארגנטינה חאבייר מילי כבר חיקה את צעדי טראמפ, איים לצאת מהסכם פריז ובשנה שעברה אף הוציא את נציגי ארצו מהפסגה באזרבייג'ן.

לקראת חזרת הפסגה, כבר נערכו פעולות מחאה גדולות: צעירים, מנהיגים ומפעילי אקלים הקישו בתופים מול מרכז הכנסים ושטו בסירות בעיר עם שלטי מחאה ענקיים. "יכולת המחאה והדיאלוג היא דבר נהדר בפסגה הזו", אמר לורן דירייה, חוקר מארגון International Relief and Development. "לברזיל יש היסטוריה ארוכה של מאבקים חברתיים, וזה חלק מהאירוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...