"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הברקה או מבוכה? זו התוכנית של אילון מאסק לעצירת ההתחממות הגלובלית

האדם העשיר בעולם מציע להחשיך את כדור הארץ, אך מדענים מזהירים כי הוא מתעלם מהסכנות: שינויי אקלים בלתי צפויים ומתחים גאופוליטיים

,עודכן
0השמעה
אילון מאסק. צילום: Getty Images

אילון מאסק פרסם ב-X את מה שהוא כינה "תוכנית-על" למאבק בהתחממות הגלובלית: מערך לוויינים המונע באנרגיה סולארית ומצויד בבינה מלאכותית, שמסוגל לבצע "התאמות זעירות בכמות האנרגיה הסולארית המגיעה לכדור הארץ".

הוא כתב כי הרשת יכולה להיות משוגרת על גבי החללית Starship של SpaceX, לספק 100 גיגה-ואט של אנרגיה למסלול גבוה סביב כדור הארץ בתוך ארבע עד חמש שנים, ובסופו של דבר להגיע ל-100 טרה-ואט אם יוקם בסיס על הירח.

הצעתו של מאסק היא חלק ממערך של גישות הנדסיות ממשפחת "הנדסת האקלים", שמעלות אפשריות להחזרת חלק מאנרגיית השמש לחלל כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית. בין הגישות האלו שהועלו בעבר נכללות הצעות להזרקת אירוסול לסטרוספירה, להבהרת עננים ימיים והצבת מראות במסלול סביב כדור הארץ.

There has been a lot of debate about the viability of data centers in space. There are a lot hurdles, but they do seem more plausible if autonomous construction is a thing.https://t.co/Wq5Jfenm8b

— Eric Berger (@SciGuySpace)October 30, 2025

אולם, חוקרים ומקבלי החלטות בנושאי מדיניות ציינו כי אף אחד מכ-9,000 הלוויינים סטארלינק הנמצאים כיום במסלול לא יכולים לבצע את המשימות שמאסק הציע, וכי תכנון והשקה של צי ייעודי עלולים לעלות טריליוני דולרים.

בנוסף, מדענים מזהירים כי ניסיון מלאכותי להחזיר חלק מקרינת השמש עשוי לשבש דפוסי הגשמים, ולהשפיע על המגוון הביולוגי ומחזור היום והלילה. בנוסף מעלות התוכניות ההנדסיות סוגיות גיאופוליטיות, ביניהן מחלוקות על מי קובע את הטמפרטורה של כדור הארץ.

עד היום, מספר חברות סטארט-אפ גייסו כספים עבור תוכניות להצבת מחזירי אור במסלול, אך אף אחת מהחברות לא קרובה למימוש. כניסתה של SpaceX לתחום עשויה להאפיל על מאמצים של חברות קטנות יותר והיא עשויה לחייב ממשלות לתת את הדעת על ניסיונות לייצר הנדסה בקנה מידה שכזה.

אגב, מאסק לא הציג לוח זמנים, אב טיפוס או תוכנית מימון, ואין סימן פומבי לכך ש-SpaceX מוכנה לתוכנית ההחשכה של כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר