בעוד שמדינות רבות בעולם כבר נהנות ממערכות תחבורה ציבורית מתקדמות ויעילות, ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך מואץ להדבקת הפער. המגמה המואצת של אימוץ טכנולוגיות חכמות בתחומי התחבורה והתכנון היא כבר לא עתיד רחוק, אלא מציאות מורכבת שמתהווה לנגד עינינו.
על ההזדמנויות והאתגרים הכרוכים בכך, ועוד רבים אחרים, הרחיבו במגזין "ערים חכמות 2025" מספר בכירים בתחום, ביניהם איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל התכנון, וכן מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, אינג' יואל אבן.
מאחורי הקלעים של מיזמי התשתית הגדולים
פרויקטים לאומיים גדולים, כמו פרויקט המטרו, הקו האדום של הרכבת הקלה ופרויקט הנתיבים המהירים, דורשים חדשנות טכנולוגית בכל שלב, מתכנון ועד ביצוע. איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, הרחיב על הצורך לחשוב עשור וחצי קדימה, לשלב טכנולוגיות פורצות דרך וליצור שיתופי פעולה עם ראשי ערים וסטרטאפים ישראליים. "אנחנו חייבים לחשוב היום על איך ייראה גוש דן ב-2040, לא בעוד שנתיים", הוא מסביר. "בעוד שחברות אחרות עסוקות בתחזוקה ושדרוג, אנחנו עובדים עם דף חלק, כך שאפשר להכניס טכנולוגיות חדשות כבר בשלבי התכנון. מערך החדשנות שלנו מזהה ומאמץ טכנולוגיות מתקדמות בשיתוף פעולה עם אקו-סיסטם עשיר של חברות סטארט-אפ, כאשר המטרה היא להפוך את המטרו ואת הרכבת הקלה בישראל למערכות מהמתקדמות בעולם. כך, אנחנו משתמשים באופן קבוע ברחפנים לניטור מתקדם של אתרי בנייה. הרחפנים מאפשרים לנו לקבל מידע בזמן אמת מזווית שלא הייתה קיימת בעבר, ולחסוך חודשים רבים של עבודת שטח".
בהתייחסות לאתגרי פרויקט המטרו, מדגיש בן מאיר כי "רוב הציבור רואה את הקרונות והתחנות, אבל אתגר עצום כלל לא נראה לעין: איתור מדויק של כל מה שיש באדמה - תשתיות מים, חשמל, ביוב, קווי תקשורת, לעתים תשתיות בנות עשרות שנים. אנחנו עובדים עם סטארטאפים ישראליים שמאפשרים לנו 'לראות' בסיוע טכנולוגיות תלת-מימד את כלל התשתיות, מה שמונע הפתעות ומצמצם סיכונים ועיכובים".
תכנון חכם מהקרקע ועד השמיים
התמודדות עם הפקקים אינה מוגבלת רק לבניית תשתיות חדשות. היא מתחילה כבר בשלב התכנון האסטרטגי, שמצריך לחשוב כמה עשורים קדימה. שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל התכנון, מתאר חזון שבו טכנולוגיות פורצות דרך מעצבות מחדש את המרחב הישראלי, לא רק על הקרקע, אלא גם בשמיים. "החדשנות נמצאת בשינוי מתמיד", מציין סולר. "אנחנו נדרשים לחשוב קדימה, לא רק על הקרקע אלא גם על השמיים ומתחת לקרקע. רחפנים למשל ייכנסו לקצב החיים שלנו, בין אם בעתיד הקרוב ובין אם ברחוק. בהתחלה זה יתחיל בשינוע סחורות, אבל בעתיד הרחוק זה עשוי לשחרר קרקע ולייעד אותה לשימושים אחרים, מה שיוביל בין היתר לשיפור איכות האוויר שאנחנו נושמים, לשיפור איכות החיים העירונית ולקיצור זמנים משמעותי. אבל החידוש הזה דורש תכנון חדש לגמרי: היכן ינחתו הרחפנים, איפה יהיו נתיבי טיסה, איך יתבצע השילוב עם משרד התחבורה. אנחנו כבר עובדים על כך היום, כדי להיות מוכנים לעולם חדש".
כאשר נשאל האם החדשנות מסייעת אל מול רשויות מקומיות ובשיתוף הציבור, השיב סולר כי "באמצעות כלים מחשוביים חדשניים כמו שימוש ב-AI או כלים אחרים, אנחנו מצליחים לשתף את הציבור ברמה גבוהה הרבה יותר ולקבל נתונים מדויקים יותר - מה שמביא לדיוק התוכניות ולהפחתת עלויות מיותרות בהמשך. שיתוף הציבור הוא כבר לא רק 'תהליך פורמלי', אלא תהליך שמשתלב באופן טוב יותר בהליכים שונים ומלווה אותם מתחילתם ולאורכם".
שילוב טכנולוגיה גם בעיר הקודש
בין סמטאות העיר העתיקה לשכונות חדשות ומתחדשות, ירושלים עוברת בשנים האחרונות תהליכי התחדשות מואצים. גם בירושלים, כפי שהסביר בראיון למגזין מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, אינג' יואל אבן, החדשנות היא כלי מפתח. "המחויבות שלנו היא לשמר את האזורים ההיסטוריים ואת האופי המיוחד של העיר, תוך קידום התחדשות עירונית בקצב המהיר ביותר בישראל - פי ארבעה מערים אחרות. העיר בוחרת להתפתח פנימה, מתוך מטרה ברורה לשמור על השטחים הירוקים ולהבטיח לתושביה איכות חיים גבוהה. בנייה לגובה בשכונות מתאימות מאפשרת לנצל את המרחב העירוני ביעילות, לצד הגנה על המרקם ההיסטורי והטבע המקיף את ירושלים".
מנהל אגף לניהול ובקרת תנועה בעיריית ירושלים, יהונתן לוי, הוסיף, כי "בימים אלה, אנחנו מקדמים את סלילת רשת הרכבות הקלות הראשונה בישראל, באורך של 75 ק"מ, שתשפר משמעותית את הניידות בכל רחבי העיר. כך, באזורים שבהם אוטובוסים או שאטלים אינם יכולים לפעול, עיריית ירושלים מקדמת פתרונות כמו מעליות, דרגנועים ומדרוניות, שיאפשרו מעבר נעים ומהיר להולכי הרגל ממפלסים נמוכים יותר אל הכביש הראשי ותחנות הרכבת הקלה. חלק ממתקנים אלה יחלו לפעול כבר עד סוף השנה. הפתרונות האלה יעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, ישפרו משמעותית את הנגישות ויאפשרו לתושבים מכל השכונות ליהנות מהשירותים העירוניים בנוחות וביעילות".
"מרכז הבקרה שלנו מאפשר שליטה דינמית ברמזורים, במנהרות ובצירי התנועה", מסביר לוי. "אנחנו יכולים לסגור כביש, לפתוח ציר חלופי או לשנות זמני רמזורים בהתאם לעומסים. מערכות מתקדמות מנטרות את התחבורה הציבורית בזמן אמת, ומאפשרות לזהות עיכובים או בעיות תפעוליות. בנוסף, אנחנו עושים שימוש ברחפנים כדי לנטר את התנועה בשעות השיא או באירועים גדולים במטרה לסייע לשמור על תפקוד מיטבי של העיר. פתרונות אלה ממחישים את מחויבות העירייה ליצירת סביבה עירונית יעילה ונגישה".
מציאות מורכבת, פתרונות פשוטים
כדי לממש את הפוטנציאל של תכנון מבוסס נתונים, לא די בטכנולוגיה בלבד - נדרש גם מחקר מעמיק שמספק עומק פרשני, ידע הקשרי והבנה של דפוסי התנהגות עירוניים. לצד הכלים הדיגיטליים, עולה כיום חשיבותו של מחקר מקצועי המשלב בין שיטות כמותיות ואיכותניות, מתוך מטרה אחת: להבין לא רק מה קורה בעיר, אלא מדוע ואיך זה קורה, ואילו פתרונות ישימים ניתן לגזור מכך. במובן זה, המחקר העירוני הופך לחוליה מקשרת בין נתונים לבין מדיניות.
גלי מיכל חנן, מנכ"לית קבוצת זוויות, רואה את התמונה הרחבה ומספקת תובנות חשובות מתוך הראיונות של בכירי התחבורה והתכנון. "התובנה המשמעותית שעולה מכלל הראיונות עם הגורמים המובילים היא כי פתרון בעיית הפקקים אינו רק פרויקט הנדסי, אלא תהליך שמושתת על חדשנות מתמדת. שם, נחשפו הכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שמיושמים כעת בפרויקטים שונים ברחבי הארץ. אך חשוב לזכור שגם פתרונות פשוטים מהשטח, כמו אלו שעלו בתחרות חדשנות עירונית בקרב רשות החדשנות בעיריית תל אביב, הם חלק מהמהפכה. העיקר הוא להבין שחדשנות היא לא רק עניין טכנולוגי אלא קודם כל עניין אנושי, והיא מתחילה בכך שאנחנו מקשיבים לצרכים ולכאבים של התושבים, בהתאם לנתונים מבוססי מחקר ולא על פי השערות והערכות".
מכון המחקר של הקבוצה שחנן עומדת בראשה חוקר בעבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. בהקשר העירוני, המחקרים נערכים תוך פיתוח מתודולוגיות מותאמות למציאות המוניציפלית בישראל. עבודת המכון כוללת בין היתר מיפוי, איסוף וניתוח נתונים - כולם מרכיבים שמסייעים לרשויות לקבל החלטות מושכלות ולהימנע מתכנון שמנותק מצרכי השטח. חשיבותו עולה במיוחד במצבים של חוסר ודאות, כמו תהליכי התחדשות עירונית, הקמת שכונות חדשות, קליטת אוכלוסיות חדשות או שינוי ייעוד של אזורי תעשייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו