האם המדינה תתחיל לצמצם את הכמות העצומה של אובדן המזון בישראל? התשובה לשאלה זו לא ברורה כלל, למרות הכוונות הטובות של משרדי הגנת הסביבה והחקלאות. השבוע השיקו שני המשרדים תוכנית שאפתנית לצמצום הכמות האדירה של אובדן המזון בארץ. התוכנית כוללת הקמת מערכים אזוריים למזון אבוד (מאמו"ת), כאשר היעד הוא הפחתה של 25% מכמות המזון האבוד עד 2050. נקבע גם יעד מתקדם של 50% הפחתה של אובדן ובזבוז מזון.
בהשקת התוכנית נמסר כי יישומה בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע כ-670 אלף טון מזון אבוד, לחסוך כ-343 מיליון שקלים בשנה בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת כלכלית נטו של כ-452 מיליון שקלים בשנה.
אבן הנגף התקציבית
אולם מתברר שלמרות הכוונות הטובות, קיימת אבן נגף משמעותית בדרך ליישום התוכנית. "מדובר בתוכנית טובה מאוד יחסית. לראשונה יש התמודדות ממלכתית עם אובדן המזון בארץ. אלא שהעובדה שרק משרד החקלאות ומשרד הגנת הסביבה לוקחים חלק בה היא בעייתית מאוד", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת של "The Natural Step" ישראל.
לדברי ביטרמן, שני משרדים חיוניים לא השתתפו בטקס ההכרזה, ובלעדיהם התוכנית הטובה תישאר הצהרתית בלבד. "חסרים לי משרדי הכלכלה והאוצר. למשרד הכלכלה יש חשיבות רבה בתחום - הוא אחראי על מפעלים וגורמים שונים הקשורים ישירות להצלת מזון. אבל הבעיה החריפה ביותר קשורה לתקציב. עד כה משרד האוצר לא התייחס לדרישות התקציביות שיאפשרו לתוכנית לצאת אל הפועל", היא מסבירה.
על פי הודעת משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, יישום התוכנית בשנים 2026-2030 צפוי לדרוש השקעה ממשלתית כוללת של כ-220 מיליון שקלים, אך לא נמסר האם האוצר מסכים לכך ויתקצב אותה. "בלי תקציב כזה מדובר בסך הכול באות מתה", מדגישה ביטרמן.
למרות הספקנות, ביטרמן מברכת על עצם השקת התוכנית. "זו הפעם הראשונה שיש בארץ התמודדות עם תופעת אובדן המזון. תוכנית כזו הייתה צריכה להיכתב כבר מזמן. מעבר לכך ניכר מאוד שהפעם נעשו צעדים אמיתיים והושקעה חשיבה רבה בתכנון דרכי הצלת המזון. החלו לבחון חלקי הארץ באופן אזורי ועוסקים גם ברמת הפחת שנוצר אצל החקלאים, ולא רק במהלך ההובלה והאחסון".
הנתונים המדאיגים
בכל הנוגע לנתוני אובדן המזון, משרדי החקלאות והגנת הסביבה ציינו בטקס השקת התוכנית כי "בכל שנה נזרקים בישראל כ-2.6 מיליון טון מזון המוערכים בכ-23 מיליארד שקלים. מתוך סך המזון הנזרק, כ-44% - שהם כ-1.17 מיליון טון - ניתנים להצלה, זאת לנוכח מציאות עגומה שבה 2.18 מיליון בני אדם חיים בישראל באי-ביטחון תזונתי". המשרדים הוסיפו כי מעבר לאובדן הכלכלי, התופעה מביאה לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה ואף מגבירה פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.
ביטרמן מציינת שמעבר לבעיית התקציב, חלק מהמוקדים בתוכנית צריכים להיות שונים. "יש התייחסות גדולה מדי לתקצוב הצלת המזון בסוף התהליך במקום להשקיע בהצלת מזון בנקודות הייצור. הכוונה היא מניעת ייצור עודף מיותר וכן תמחור דינמי של המזון בסופרים. כדאי לתמחר מזון המתקרב לפגות תוקף במחיר נמוך יותר עבור אנשים שיכולים לצרוך אותו באופן מיידי".
בנוסף, לדבריה, "כדאי לעשות הסדרה כוללת של תאריכי התפוגה שמטרידים מאוד את הציבור. יש מוצרים שלא צריך להיות להם כלל תאריך תפוגה, כמו מלח, חומץ, דבש ועוד מוצרים רבים שהיום נזרקים בגלל התאריך. בנוסף יש לבטל את הכמות העצומה של סוגי תאריכי התפוגה שקיימים היום ולהשאיר רק שניים: תאריך תפוגה ראשוני ותאריך תפוגה אבסולוטי. כל עוד ההסדר הזה לא ייעשה, הציבור יזרוק המון מאכלים מתוך חשש".
שינוי בהגדרות הסיווג
מעבר לתאריכי התפוגה, ביטרמן קוראת גם לשינוי הגדרות הסיווג של פירות וירקות סוג א' וסוג ב' בתהליכי האריזה וההובלה. "היום כל פרי או ירק שהוא גדול או קטן מעט מדי לא מועבר למכירה. כך נותרת לא מעט תוצרת בשדות - חבל. חשוב להעביר גם פירות וירקות אלה למכירה וכך כמות האוכל שנזרק במקור תקטן".
היא מציעה גם לבחון לפני אישור ייבוא של מוצר חקלאי מחו"ל את המצב בארץ. "לא פעם מאשרים ייבוא של פרי או ירק כשיש כזה בשדות ישראליים. אמנם כך אולי יש ירידת מחיר, אבל גם אובדן של יבול שבשדות שכבר לא משתלם לחקלאי לאסוף".
הממשלה מחוץ לרפורמה
בסיום דבריה ציינה המומחית כי גוף אחד נותר לחלוטין מחוץ לרפורמה - ממשלת ישראל והמגזר הציבורי. "יש המון מוסדות ממשלתיים וציבוריים עם הסעדה. לעיתים יש בזבוז גדול של אוכל במוסדות אלה והם צריכים להתייעל ולנהל טוב יותר את התחום. כמו כן מצופה ממשרדי הממשלה להעדיף את התוצרת הישראלית ולא לגרום לה להיזרק".
כך או כך, במשרדי הגנת הסביבה והחקלאות מעריכים כי התוכנית צפויה לייצר למשק תועלת מצרפית של כ-1.12 מיליארד שקלים, והתועלת הנטו צפויה לעמוד על כ-452 מיליון שקלים בשנה. השרה עידית סילמן אמרה בטקס השקת התוכנית כי מדובר ב"ציון דרך היסטורי. לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז מזון, עם יעדים ברורים ותוכנית פעולה רחבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו