חרדים משתמשים בחד"פ יותר מכל ציבור אחר - אבל יש דרך לשנות את זה

מחקר חדש, שערכו ד"ר רוני לוטן ופרופ' איל פאר מהאוניברסיטה הפתוחה, בחן את השאלה כיצד ניתן להקטין את השימוש בכלים חד פעמיים בציבור החרדי בישראל. מסיבות רבות, ציבור זה מתקשה מאוד לוותר על הכלים הללו - ולעבור לשימוש בכלים שניתן למחזר.

החוקרים מציינים כי "בישראל, השימוש בכלים חד פעמיים גבוה פי חמישה מהממוצע האירופי, ועל אף ניסיונות להפחית שימוש בהם נרשמת מגמת עלייה. בנוגע לכך מרבית הצריכה בישראל היא ביתית, ושיעורה עומד על 70-75 אחוז". לפי החוקרים, הסיבות לשימוש בפלסטיק שונות בכל קבוצה בחברה הישראלית ולכן יש לבנות תוכניות התערבות המותאמות תרבותית והתנהגותית לכל קבוצה.

האוכלוסייה החרדית משתמשת בכלים חד פעמיים בשיעור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה. השימוש הניכר נובע מכמה גורמים ייחודיים: "הצורך בשמירת כשרות, שיעור נמוך של מדיחי כלים בבתים, משפחה גדולות יותר ומצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. לצד גורמים אלו, נמצאו שיעורים נמוכים יותר של הזדהות עם מניעים סביבתיים, וכן רצון וצורך הנתמכים על ידי החברה, להקל על אורח החיים האינטנסיבי".

המחקר מציין כי "ניסיון המדיניות הבולט ביותר להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים היה העלאת מיסים, שהובילה לעלייה ניכרת במחירים ולירידה דרמטית בצריכה, בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית, שבה נרשמה הפחתה בשיעור של 37 אחוז בממוצע. ואולם, בתחילת 2023 בוטל המס ונצפתה שוב עלייה ברכישת כלים חד פעמיים, אם כי מתונה יותר לעומת התקופה שלפני הטלת המס. בקהילה החרדית, ספציפית, נרשמה התנגדות להטלת המס על כלים חד פעמיים, לצד ביטוי תחושת אפליה ורדיפה".

תחושות אלו והקשיים המובנים שיש למשפחות חרדיות מחייבות לפי החוקרים "צורך למצוא פתרונות להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, באופן שיותאם להם תרבותית, חברתית והתנהגותית".

התוצאות: ירידה בשימוש בימות החול - אך לא בשבתות וחגים

החוקרים גייסו 55 נשים חרדיות ממודיעין עילית, שהוקצו לקבוצת ביקורת ולקבוצת התערבות המבוססת על התערבויות התנהגותיות. המחקר כלל מפגש פיזי עם כל אחת מקבוצות המחקר: בקבוצת הביקורת חולק עלון מידע המפרט את ההשלכות הבריאותיות, הסביבתיות, הכלכליות, ואת השיקולים התורניים הנוגעים לשימוש בכלים חד פעמיים.

בקבוצת ההתערבות, נוסף על עלון המידע, ניתנה הרצאה שבה נידונו תוכני העלון ביתר פירוט, והתקיים דיון בנושא אסטרטגיות להפחתת השימוש כלים חד פעמיים. כמו כן, משתתפות קבוצת ההתערבות השיבו על שאלון ייחודי שכלל כמה רכיבים התנהגותיים: בחירת מטרות באופן מותאם אישית, הגדרה מראש של הקשיים הצפויים והפתרונות להם, וחתימה על התחייבות מוקדמת לעמידה במטרות.

ההשפעה של ההתערבות (לעומת הביקורת) נמדדה לאורך כשמונה שבועות, באמצעות שתי שיחות טלפוניות למדידת השינוי בשימוש בכלים חד פעמיין בטווח הקצר (שניים-שלושה שבועות) והארוך יותר (שבעה-תשעה שבועות).

תוצאות המחקר השתנו בין ימי חול לשבת וחג. בימי חול, בשתי הקבוצות חלה ירידה של 15-22 אחוז בשימוש בסך כל הכלים החד פעמיים, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות בטווח הקצר או הארוך. ואולם, בהשוואה להיענות לרכיבי התוכנית ההתערבותית, נמצא כי אצל נשים שפעלו לפי כל רכיבי התוכנית, חלה ירידה של 33-36 אחוז בשימוש בטווח הקצר והארוך.

בבדיקת המסרים המשפיעים ביותר, יותר ממחצית מהנשים דיווחו כי המסר הבריאותי השפיע עליהן יותר מכל בהחלטה לערוך שינוי התנהגותי ולהפחית את השימוש בכלים חד פעמיים.

אולם בכל הנוגע לשבת וחג, לא נצפתה השפעה על השימוש בכלים חד פעמיים לאורך זמן. אף שהייתה ירידה חדה יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת בטווח הקצר, בטווח הארוך לא היה הבדל בין הקבוצות, גם לא בקרב נשים עם היענות גבוהה לרכיבי ההתערבות.

כאן מציינים החוקרים כי "ממצא זה עשוי לנבוע ממאפיינים תרבותיים והלכתיים, כגון האיסור להדיח כלים בשבת במקרים מסוימים, והוא מדגיש את חשיבות ההתאמה התרבותית של ההתערבויות, בייחוד באוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים, כמו הציבור החרדי".

לסיכום הם אומרים כי "לאור ההתנגדות ותחושת הרדיפה שעלו בחברה החרדית, מחקר זה תומך בהפעלת כלים התנהגותיים שאינם כפייתיים או מבוססי סנקציות, אלא כאלו ששומרים על חופש הבחירה ומעודדים מוטיבציה פנימית לשינוי. גישה זו עשויה להוביל להפחתה עקבית וארוכת טווח בשימוש בכלים חד פעמיים, הפחתה אשר תתרום תרומה ניכרת להגנה על הסביבה ולבריאות האדם בישראל".