"זה מדכא את כולנו": כך קרס הפלא האלפיני

מאז 2019 נמסו מעל 575 אלף מטרים מעוקבים של קרח בקרחון בפארק הלאומי ברכטסגאדן שבגרמניה, והסכנה למטיילים במסלולי הגישה אל המצוק עלתה לרמה מסכנת חיים

הפארק הלאומי ברכטסגאדן. צילום: אי.פי

הקשת האחרונה שנותרה בקרחון בפארק הלאומי ברכטסגאדן, בגרמניה קרסה, והותירה רק שלג קפוא וסלעים פזורים בגובה של כ-900 מטר מעל פני הים. בכך הגיע לסופו שדה הקרח הקבוע הנמוך ביותר באלפים הגרמניים. המדענים העובדים בפארק קישרו את הקריסה של מערת הקרח הטבעית לשינויי האקלים. הם אמרו שכ-575,000 מ"ק של קרח נעלמו מאז 2019 וכמעט מיליון מ"ק נמסו מאז תחילת המדידות ב-1953.

ההתכווצות הואצה בקיץ חם ורטוב וחורפים עם כמויות שלג צנועות. "זה מצער ומזעזע שקפלת הקרח שאליה הגיע אלכסנדר פון הומבולדט,חוקר הטבע הנודע, בנובמבר 1797 פשוט נעלמה", אמר רולנד באייר, מנהל הפארק הלאומי, לפי ה-Süddeutsche Zeitung. החוקרים ציפו לנסיגה הדרגתית, והופתעו מהמהירות שבה הגיעה הקריסה המוחלטת. בשבועות האחרונים הקירות הצדדיים קרסו, ושברי סלעים נפלו במדרון.

הפארק הלאומי ברכטסגאדן. קריסת מדף הקרח הגדילה את הסיכון בכמה מסלולי טיפוס הרים, צילום: אי.פי

עבור מטפסי הרים במזרח וואצמן, קריסת מדף הקרח הגדילה את הסיכון בכמה מסלולים, וצוות הפארק דן במסלולים חלופיים שבהם ניתן לעקוף את תל השברים. החורפים מאז 2019 היו מעוטי שלג באופן יחסי, והקיצים היו חמים מאוד בממוצע. החורפים המושלגים יותר בין 2017 ל-2019 האטו את הנסיגה, אך לא עצרו אותה. "התמוטטות קפלת הקרח היא האירוע הראשון שמראה עד כמה שינוי האקלים ישנה את הפארק הלאומי שלנו. יתכן שהשינוי יהיה בלתי הפיך. זה מדכא את כולנו", אמר באייר.

חלק מהמדענים סבורים שייתכן ששלג עתידי יצור חלל קטן יותר במקומה של הקפלה. "באיזה גודל ובאיזו מידה, העתיד יגלה", ציין מומחה הקרחונים אנדראס וולף. אחרים הטילו ספק בכך, והציגו תחזיות לפיהן הקרחונים הסמוכים ווצמן ובלואיז עלולים להיעלם עד 2030.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר