רגע לפני שייעלמו: דוח חדש מתריע על מצבם החמור של הזוחלים בישראל

רשות הטבע והגנים בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ואוניברסיטת תל אביב משיקים היום (שני) מהדורה מחודשת ועדכנית של "הספר האדום לזוחלים בישראל", שמפרט את המינים בסכנת הכחדה, ונותן תמונת מצב עדכנית של הסיכון להיכחדות עבור כל מין ממיני הזוחלים בישראל והמלצות לשימורם.

ב-2002 פורסם הספר האדום הראשון לחולייתנים בישראל, שהעריך את מצבם של מיני יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים.

מאז עברו יותר מעשרים שנה, ומצבם של מינים רבים בישראל החמיר, בהם מינים רבים של זוחלים. בשל שינויים אלו הוכן בעת האחרונה ספר אדום מיוחד ומעודכן לזוחלי ישראל בלבד, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר.

הספר סוקר 92 מינים ותת-מינים בישראל, מתוכם 41 נחשים, 45 לטאות, שני מיני צבי מים מתוקים, שני מיני צבי יבשה ובחופי הארץ מקננים שני מיני צבי ים.

בחינת מיני הזוחלים החיים בישראל העלתה כי 5% בסכנת הכחדה חמורה, 34% נמצאים בסכנת הכחדה, 13% עתידם בסכנה, 8% נמצאים בסיכון נמוך, 33% לא נמצאים בסיכון, עבור 7% מהמינים נמצא כי המידע חסר ולא ניתן להעריך את מצבם בישראל.

מתוך 41 מיני נחשים:
▪ 2 בסכנת הכחדה חמורה (צפע חרמון, כרכן קרינים)
▪ 9 בסכנת הכחדה
▪ 8 עתידו בסכנה
▪ 4 בסיכון נמוך
▪ 14 לא בסיכון
▪ 4 חסר מידע

מתוך 6 מיני צבים:
▪ 5 בסכנת הכחדה (צב ים חום, צב ים ירוק, צב יבשה מדברי, צב יבשה מצוי, צב רך היאור)
▪ 1 לא בסיכון צב ביצות מצוי

מתוך 45 מיני לטאות:
▪ 3 בסכנת הכחדה חמורה (לטאת חרמון, שנונית באר שבע, שנונית השפלה)
▪ 18 בסכנת הכחדה
▪ 4 עתידו בסכנה
▪ 3 בסיכון נמוך
▪ 16 לא בסיכון
▪ 2 חסר מידע

מינים במצב קריטי

בדוח מצוינים כמה מינים שמסווגים במצב קריטי מבחינת הסיכוי להכחדה. לרוב מדובר במינים בעלי אוכלוסייה קטנה, המאכלסת בתי גידול ספציפיים לדוגמת אזור החרמון. בין המינים אלו: שנונית השפלה, צפע החרמון, לטאת החרמון, כרכן קרינים, שנונית באר שבע.

עוד מצויין בספר כי נמצאו מספר מיני זוחלים אשר מצבם הורע ב-2 ואף ב-3 דרגות מאז נבחנו בפעם הקודמת, כגון: חנק משריץ, מדברית פסים, נחש-כיפה מזרחי, פתן שחור, קמטן חורש, שלוון אזורים, שממית ערבה.

לצד הבשורות הרעות הספר מציין גם כי יש גם מינים שמצבם השתפר מאז נכתב הספר האדום האחרון. בין המינים שמצבם השתפר: צב-רך היאור, צב-ים חום, צב-ים ירוק, שלוון קולר, כרכן חלק, נחש-מים משובץ, ישימונית תמנע, חומט נקוד, נחושית נחשונית.

מצב בתי הגידול

הספר מציג את קצב הירידה בגודל האוכלוסייה של מין לפי מידע על מצב בית הגידול שלו. מבחינה זו חבלי החוף סובלים מפגיעה משמעותית עקב בנייה, חקלאות והרס שטחים פתוחים; וכן מהשפעות עקיפות תולדת מעשה ידי אדם, למשל חדירת מינים פולשים ומתפרצים וכן מינים מתפראים, כגון חתול הבית וכלבים משוטטים.

בתי גידול חוליים סובלים מפגיעה קשה עוד יותר מהחבל הים תיכוני עקב תהליכי פיתוח ובנייה. בית הגידול המדברי סובל מפגיעה מתונה יחסית, אם כי יש אזורים מסוימים שהפגיעה בהם קשה, בעיקר אזור הערבה, אילת ואזורי הלס שבצפון הנגב. משום כך מינים אנדמיים לאזור אילת סובלים, או יסבלו בעתיד הקרוב, מפגיעה קשה יותר ממינים מדבריים אחרים (פרט למיני החולות) עקב פיתוח העיר אילת וסביבתה.

מצב דומה קיים גם בבית הגידול במרומי הר החרמון, הסובל מפגיעה מפעילות צבאית ופעילות תיירותית באזור, שרפות תכופות ועוד.

בן שרמייסטר, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, שהוביל את חידוש הספר אמר היום עם השקתו כי "בזכות המידע שנאסף, הצלחנו לקבל ולהציג תמונת מצב ברורה יותר של זוחלי ארצנו ולהבין מה קרה איתם ב-23 השנים האחרונות מאז פרסום הספר הראשון. זה לא סוד כי מצבו של הטבע בכלל ועולם החי הולך ומחמיר. השטחים הטבעיים מצטמצמים, הטמפרטורות עולות והסיכונים גדלים משנה לשנה. זה נכון במיוחד עבור הזוחלים. זו קבוצה שבה רב הנסתר על הגלוי. אנחנו יודעים מעט מאוד על החיים, הצרכים, הביולוגיה ועל מצב האוכלוסיות השונות, לכן לספר הזה יש הרבה חשיבות".

ד"ר טל פולק, ראש תחום שימור מינים בסכנה ברשות הטבע והגנים, הוסיפה כי "מצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר עקב תהליכי פיתוח ואובדן בתי גידול. אנחנו חיים במדינה קטנה, שטחי הגידול הטבעיים נמצאים באיום תמידי. אנו עושים את מיטב המאמצים להגן על שטחי המחייה עבור כל המערכת האקולוגית, לצד עבודה לשימור ושיקום אוכלוסיות זוחלים ומינים נוספים שנפגעו בשל תהליכי פיתוח. מעבר לצמצום שטחי המחייה - התפשטות מינים מתפרצים כמו תנים, התפראות של מינים ביתיים דוגמת חתולי בית משוטטים, כולם מציבים סיכון לזוחלים הייחודיים של ארצנו".

קביעת הערכות הסיכון למינים השונים נעשתה בהובלת פרופ’ שי מאירי ובן שרמייסטר ממוזיאון הטבע ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואנשי רשות הטבע והגנים - ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה וד"ר טל פולק, מנהלת תחום שימור חיות בר.