80 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה, הסכנה עדיין אורבת באוקיינוס השקט
"קפסולות זמן רעילות": פצצות שלא התפוצצו, ספינות טבועות וחומרים מסוכנים ממשיכים לאיים על המערכות האקולוגיות והקהילות המקומיות
Your browser doesn’t support HTML5 audio
היום, ה-2 בספטמבר 2025, מציינים 80 שנה בדיוק לסיוםמלחמת העולם השנייה- היום שבו יפן נכנעה רשמית. אולם מאמר חדששפורסם באתר The Conversationחושף כי המורשת הרעילה של המלחמה עדיין מאיימת על הסביבה ועל בריאות האדם באזור האוקיינוס השקט.
החוקרים סטייסי פיזינו ופרופ' בריאן ג' פריי מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה מתארים כיצד שרידי המלחמה - ספינות טבועות, מטוסים שהופלו ופצצות שלא התפוצצו - הפכו ל"קפסולות זמן רעילות" הדולפות דלק, מתכות כבדות וחומרים מסוכנים אחרים למערכות אקולוגיות רגישות.
המלחמה באוקיינוס השקט, שהחלה בדצמבר 1941 עם התקפת יפן על פרל הארבור וכללה קרבות מפורסמים כמו קרב ים האלמוגים וקרב מידוויי, הותירה אחריה כ-3,800 ספינות טבועות שעדיין שוכבות על קרקעית האוקיינוס.
במדינת האיים פלאו, למשל, ספינה יפנית שטבעה בנמל קורור ומכונה Helmet Wreck מכילה פצצות עומק יפניות שמהן זולגת חומצה למים הסובבים. מחקרים בים הבלטי מצאו במים כ-3,000 ק"ג של כימיקלים שהגיעו מתחמושת.
סכנה מתמדת לקהילות המקומיות
התושבים באיים כמו פלאו, פפואה ניו גיניאה ואיי שלמה נתקלים בסכנות אלו באופן קבוע. רק בשנה שעברה נמצאו יותר מ-200 פצצות קבורות מתחת לבית ספר באיי שלמה. חקלאים, ילדים משחקים ודייגים חשופים לסיכון יומיומי.
החומרים הרעילים כוללים עופרת וקדמיום שעלולים לפגוע במערכת ההורמונלית ולגרום לבעיות בריאות חמורות. מחקר שפורסם השנה מצא שיעורים גבוהים משמעותית של סרטן שלפוחית השתן בקרב טכנאי תחמושת בצבא הבריטי - ממצא המדגים את הסיכונים הבריאותיים ארוכי הטווח שבחשיפה לחומרי נפץ, גם עבור אלה שעובדים עם תחמושת באופן מקצועי.
שינויי האקלים מחמירים את הבעיה. ציקלון פאם ב-2015 חשף תחמושת שלא התפוצצה בקיריבטי ובטובאלו. בבדיקות נוספות שנערכו נמצאו קליעים נפיצים, מרגמות ו-5,300 כדורי תחמושת. ב-2020 נמצאה פצצה שלא התפוצצה ליד האי לורד האו, כאשר שרת הסביבה האוסטרלית דאז סוזן ליי הציעה שהפצצה אולי הוזזה על ידי ציקלון או זרמי אוקיינוס.
משקעים רדיואקטיביים
אחת המורשות הרעילות ביותר היא מבנה בטון שנבנה בסוף שנות ה-70 סביב מכתש באי רוניט שבאיי מרשל, המכונה "כיפת רוניט" (Runit Dome). המבנה נועד להכיל פסולת רדיואקטיבית מניסויים גרעיניים אמריקניים שנערכו עשרות שנים קודם לכן. מחקרים מראים שסופות עזות עלולות להגביר את המשקעים הרדיואקטיביים באזור עד פי 84 מהרגיל, וקיימים חששות שסדקים במבנה עלולים להוביל לזיהום המים הסובבים.
החוקרים קוראים לפעולה מתואמת וממומנת היטב, לא רק להסרת החומרים המסוכנים אלא גם לשיקום המערכות האקולוגיות הפגועות ולניטור השפעות בריאותיות ארוכות טווח. הם מציינים שלמרות תוכניות כמו "Operation Render Safe" - פרויקט להסרת שרידי מלחמה בהובלת הצבא האוסטרלי - נדרש מאמץ גדול בהרבה.
"לשותפים אזוריים - כולל אוסטרליה, ניו זילנד, יפן וארה"ב - יש הזדמנות להוביל", כותבים החוקרים ב-The Conversation. "זה אומר להשקיע בניקוי סביבתי, לתמוך בקהילות המושפעות ולהכיר באחריות ההיסטורית. זה גם אומר להקשיב לקולות מהאוקיינוס השקט, שכבר זמן רב קוראים לתשומת לב רבה יותר למורשת הרעילה של המלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו