שימו לב לנתון המדהים הבא: 88 מיליון קוב של עודפי עפר מעבודות פיתוח תשתיות ובנייה, שאם נניח אותם לגובה נקבל 300 מגדלי עזריאלי, צפויים להתווסף לנוף הישראלי ב-25 השנים הקרובות. עודפי העפר הם תוצר לוואי של מיזמי פיתוח שמצריכים חפירה בקרקע, דוגמת חניונים תת קרקעיים, מנהרות של עשרות קילומטרים לרכבת התחתית, מסילות ברזל של רכבת ישראל ופרויקטים למגורים שמייצרים עודפי עפר בלתי סחירים ושאינם בעלי ערך כלכלי.
הבעיה היא שבמצב הנוכחי בישראל אין חוקים ותקנות לפינוי מסודר ומפוקח של עודפי העפר, והם מושלכים בשטחים פתוחים, בערוצי נחל, בבריכות חורף ובשדות חקלאיים. הם סותמים את תוואי הנחלים, משנים את הזרימה ואת משטר הניקוז, גורמים להצפות ולנזקים לרכוש, וכן פוגעים בפוטנציאל הגידולים החקלאיים בשל כיסוי הקרקע באיכות עפר ירודה.
צביקה דוד, מי שאמון על נושא עודפי העפר בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מתרעם על כך ש"מדובר בכישלון קולוסלי של המדינה בטיפול במשאב שהפך להיות למפגע ולנזק בעשרות מיליארדי שקלים. הנושא לא מנוהל, על אף שכל משרדי הממשלה וחברות התשתיות הממשלתיות יודעים את הבעייתיות. הם גורמים לקבלנים להיות עבריינים פליליים במפגיע וכולם מעלימים עין".
כמות העפר הממוצעת הנוצרת בארץ מדי שנה עומדת על כ־10 מיליון מ"ק, פי שניים מכמות הפסולת הביתית ומכמות פסולת הבנייה. כמות זו צפויה לגדול בעשור הקרוב, כשייצאו לדרך פרויקטים גדולים שנמצאים בקנה בתחום התשתיות.
"הגורמים העבריינים שמשליכים את העפר במקומות אסורים הם אלה שבאים על שכרם, ואנחנו, ששומרים על החוק, לא יכולים להשתתף במכרזים, כי אין לנו אפשרות להגיש הצעת מחיר ריאלית שתתחרה בהם", אומר דוד. "אין היום משרד ממשלתי שייקח על עצמו את האחריות. הם רק גלגלו את הבעיה לפתחם של הקבלנים בטענה ש'הם מסתדרים'. לפני יותר משנתיים פנינו ביוזמה לכל הגופים הרלוונטיים והצענו שהתאחדות הקבלנים תרים את הכפפה ותיקח יוזמה לנהל פיילוט, אך אמרו שלא יכולים להיענות להצעה שלנו, כי זה מחייב מכרז".
המועצות חסרות אונים
המועצות האזוריות, שבתחומן מרוכזים רוב השטחים החקלאיים והפתוחים במדינת ישראל, מנסות לשמור על נכסי הטבע, הקרקע והנוף, אך נותרות חסרות אונים וסופגות נזקים כלכליים כבדים משום שהן נאלצות לשאת בעלויות הפינוי של ערמות העפר ופתיחת ערוצי הניקוז החסומים. הילה אקרמן, מנהלת אגף חקלאות וסביבה במרכז השלטון האזורי, מזהירה כי "עודפי עפר הם מכת מדינה ואחת הבעיות הסביבתיות החמורות בישראל, שנזנחת כמעט בלי טיפול. ערמות העפר פוגעות במערכות אקולוגיות, מעוותות את פני הנוף וגורמות לנזק בלתי הפיך לשטחים הפתוחים ולביטחון המזון של כולנו. רוב הבנייה שמייצרת את עודפי העפר כלל אינה מתקיימת בתחום המועצות האזוריות, אך עודפי העפר מושלכים דווקא לשטחיהן. כך השטחים הפתוחים והחקלאיים הופכים לקורבן הישיר של התופעה, ואנחנו נאלצים להתמודד עם כמויות עפר עצומות בלי הכלים הנדרשים, ולעיתים אף מול צעדי אכיפה נגדנו".
לפני כשנה פורסם דוח מסכם לבחינה מאקרו-כלכלית לתופעת עודפי העפר בישראל עבור המשרד להגנת הסביבה. הדוח מצא שבחמש השנים שבין 2030-2025 לבדן צפויים עודפי עפר בהיקף של 11.2 מיליון קוב מעבודות בנייה לתשתיות, דיור ותעסוקה, וזה עוד לפני שהתחילו לחפור את המטרו של גוש דן ואת הכפלת קו הרכבת המהירה לבאר שבע.
"שוק עודפי העפר פרוץ לחלוטין והזנחת הטיפול מייצרת נזקים סביבתיים לצד אובדן הכנסות למדינה", אומרת טל ונגר, סמנכ"ל תכנון וסביבה בחברת AVIV ומי שהובילה את כתיבת הדוח. "ביצענו ניתוח של כל הפרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון בישראל עד שנת 2050, ומצאנו לא רק את הכמות הבלתי נתפסת של עשרות מיליוני קוב עודפי עפר, אלא גם סכמנו את ההשלכות הכלכליות של אי-טיפול בעודפי עפר. הכנסות מע"מ מהטמנה ומשינוע לצד הכנסות מהיטל הטמנה וממס הכנסה יכולות להניב למדינה 1.6 מיליארד שקל במצטבר".
האם זה הפתרון המהיר ביותר?
בימים אלה יוצא מינהל התכנון בפרסום מכרז להכנת תוכנית מתאר ארצית לעודפי עפר, כסנונית ראשונה לטיפול בבעיית עודפי העפר, אולם לא בטוח שזה הפתרון היעיל והמהיר ביותר.
"אנחנו מברכים על המכרז להכנת התמ"א, אך אסור לשכוח שמדובר בתהליך של שנים", אומרת אקרמן. "המדינה חייבת לא רק לקדם תוכנית ארוכת טווח, אלא גם לפעול כבר היום: להקים אתרים ייעודיים להטמנה, ויסות ומיחזור עודפי עפר ולחזק את האכיפה והפיקוח. בינתיים עודפי העפר נערמים מדי יום, משנים את פני הארץ וגורמים לנזקים אדירים. המדינה חייבת לעצור את המחדל הזה עכשיו".
ארץ טרופית קשה: כיצד המארחת של ועידת האקלים מתמודדת עם הבעיות הסביבתיות שלה?
האם טביעת הרגל הפחמנית של טבעונים קטנה יותר מזאת של אוכלי בשר?
פרסומת | למה כולם מדברים על בריאות העין?
מחקר ישראלי בדק - האם קניית בגדי יד שנייה באמת עוזרת לסביבה?
"מתגעגעים לנשום": מחאה נדירה נגד הרשויות הציפה את בירת הודו, עשרות נעצרו
"התמ"א שיצאה עכשיו למכרז היא רק פתרון אחד, ונראה את הפירות שלה בעוד 10 שנים", אומרת ונגר. "יש אפשרות למצוא וליישם גם פתרונות לטווח הקצר, דוגמת מילוי מחצבות נטושות בעודפי העפר הטבעיים כדי ליישר את פני הקרקע. יש עשרות של מחצבות נטושות שסיימו לחצוב והן נותרו כפצע בשטח. המחצבות האלה נמצאות רחוק מאזורי הביקוש שבהם נוצרים עודפי העפר במרכז הארץ, מה שמצריך שינוע יקר, ולכן על המדינה להיכנס היכן שיש כשל שוק ולממן או לסבסד את ההובלה כדי לייצר כדאיות לאותם קבלני העפר לנסוע עד לאתרים הללו ולהטמין שם".
ונגר מציעה פתרונות זמינים נוספים, כמו "לרענן את מפרטי הבנייה הישנים של חברות התשתית הלאומיות, ולבחון מחדש איזה חומרים יכולים לשמש כחומרי מילוי בהגבהת פני השטח כאשר נדרש חומר מילוי עבור רמפות וגשרים, לדוגמה. יכול להיות שניתן להשתמש בעודפי העפר, או לפחות בחלקם, וכך למצות עד תום את מיחזור העודפים ולהשתמש בצורה יותר משמעותית בחומר. עוד הצעה שניתן ליישם היא לבנות גאנט פרויקטים המסונכרן בין כל חברות תשתית התחבורה, כך שעודפי העפר של פרויקט אחד יעברו להיות חומרי מילוי של פרויקט אחר, כדי להגיע לאיזון ולהפחית את העודפים שמכסים לנו את השטחים הפתוחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו