"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
20 טריליון דולר במעמקים: המחלוקת שמפלגת את איי האוקיינוס השקט
חלק מהמדינות רואות בכריית קרקעית הים הזדמנות כלכלית היסטורית, בעוד אחרות מזהירות מפני אסון סביבתי - והסדק מאיים על מעמדן כמובילות המאבק העולמי בשינויי האקלים
האוקיינוס השקט. החזית המאוחדת של מדינות האיים נסדקת. צילום: משה שי

20 טריליון דולר במעמקים: המחלוקת שמפלגת את איי האוקיינוס השקט

חלק מהמדינות רואות בכריית קרקעית הים הזדמנות כלכלית היסטורית, בעוד אחרות מזהירות מפני אסון סביבתי - והסדק מאיים על מעמדן כמובילות המאבק העולמי בשינויי האקלים

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

במשך שנים הובילו מדינות האיים באוקיינוס השקט את המאבק העולמי נגדשינויי האקלים, כשהן רואות בעליית פני הים איום קיומי. אולם כעת, החזית המאוחדת שלהן נסדקת בעקבות מחלוקת חריפה סביב תעשייה חדשה ושנויה במחלוקת - כרייה במעמקי הים.

חוקרים אוסטרלים מאוניברסיטת לה טרובכתבו אתמול (ראשון) באתר The Conversationכי מדינות כמו נאורו, איי קוק, קיריבטי וטונגה דוחפות קדימה תוכניות לכרייה במעמקים, בעוד פיג'י, פלאו ונואטו קוראות להקפאת הפעילות.

הפיתוי הכלכלי עצום: אנליסטים מעריכים שערכם של המינרלים בקרקעית האוקיינוס עשוי להגיע ל-30 טריליון דולר אוסטרלי (כ-20 טריליון דולר אמריקני). מדובר במרבצים של מנגן, קובלט, נחושת וניקל - חומרי גלם קריטיים לתעשיית הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת.

החוקרים מסבירים כי התעשייה מתמקדת בשלושה סוגי מרבצים: תצבירי סלע עשירים במתכות (polymetallic nodules) הפזורים במישורי הים העמוקים, שכבות עשירות בקובלט המצפות הרי ים תת-מימיים (cobalt-rich crusts), ומרבצי עפרות סביב נביעות הידרותרמיות (hydrothermal vents). לצורך החילוץ, חברות הכרייה מתכננות להשתמש בכלים בלתי מאוישים שישאבו את העפרות לפני השטח.

איי מרשל. הצטרפו לברית הקוראת להקפאת הכרייה במים בינלאומיים, צילום: GettyImages

נזק סביבתי בלתי הפיך?

המבקרים מזהירים מפני נזקים סביבתיים חמורים. תהליך הכרייה יוצר עננים של חלקיקים קטנים וחול שעלולים לכסות ולחנוק חיים ימיים. מחקרים מצאו שאזורים שנכרו כניסוי לפני יותר מ-40 שנה עדיין מראים נזק פיזי, כאשר אלמוגים וספוגים שאינם ניידים נותרו נדירים במיוחד.

נאורו, שבעבר התעשרה מהפקת גואנו (לשלשת עופות ים דחוסה ששימשה כדשן), מובילה כיום את המהלך. המדינה נותנת חסות לחברת Nauru Ocean Resources, חברת בת של The Metals Company, שקיבלה אישור לחקור מרבצים באזור קלריון-קליפרטון שבין הוואי למקסיקו.

טונגה, הנושאת בחוב של כ-180 מיליון דולר אוסטרלי ( כ-120 מיליון דולר אמריקני) לבנק אקסים הסיני - כרבע מהתמ"ג השנתי שלה - חתמה באוגוסט 2025 על הסכם מעודכן עם חברת כרייה. ההסכם נתקל בהתנגדות נרחבת מצד ארגוני החברה האזרחית, פעילים צעירים ומומחים משפטיים.

טובאלו. ההתנגדות מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת, צילום: משה שי

הלקח של פפואה גינאה החדשה

הניסיון של פפואה גינאה החדשה משמש אזהרה: ב-2019 קרס פרויקט הכרייה Solwara-1 לאחר התנגדות קהילתית עזה, והותיר את הממשלה עם הפסד של 184 מיליון דולר.

ב-2022 הקימה פלאו ברית הקוראת להקפאת הכרייה במים בינלאומיים, אליה הצטרפו פיג'י, סמואה האמריקנית, מיקרונזיה, טובאלו, ונואטו ואיי מרשל. ההתנגדות מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת - העדפת זהירות כאשר הידע מוגבל והנזק אפשרי.

צעירי האוקיינוס השקט נמצאים בחזית ההתנגדות. קואליציית Pacific Blue Line, המאחדת ארגוני חברה אזרחית, ארגונים דתיים, ארגוני נשים ותנועות נוער, קוראת באופן עקבי לאיסור מוחלט על כרייה באזור.

החוקרים מזהירים כי אם מנהיגי האוקיינוס השקט יפתחו את הדלת לכרייה במעמקים, הדבר עלול לערער את החזית המאוחדת שלהם בנושאי סביבה ולאיים על אמינותם. "האופן שבו זה יתפתח יעצב את האופן שבו העולם יקשיב לאוקיינוס השקט בנושאי אקלים ואוקיינוסים בשנים הבאות", הם מסכמים ב-The Conversation.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...