20 טריליון דולר במעמקים: המחלוקת שמפלגת את איי האוקיינוס השקט

במשך שנים הובילו מדינות האיים באוקיינוס השקט את המאבק העולמי נגדשינויי האקלים, כשהן רואות בעליית פני הים איום קיומי. אולם כעת, החזית המאוחדת שלהן נסדקת בעקבות מחלוקת חריפה סביב תעשייה חדשה ושנויה במחלוקת - כרייה במעמקי הים.

חוקרים אוסטרלים מאוניברסיטת לה טרובכתבו אתמול (ראשון) באתר The Conversationכי מדינות כמו נאורו, איי קוק, קיריבטי וטונגה דוחפות קדימה תוכניות לכרייה במעמקים, בעוד פיג'י, פלאו ונואטו קוראות להקפאת הפעילות.

הפיתוי הכלכלי עצום: אנליסטים מעריכים שערכם של המינרלים בקרקעית האוקיינוס עשוי להגיע ל-30 טריליון דולר אוסטרלי (כ-20 טריליון דולר אמריקני). מדובר במרבצים של מנגן, קובלט, נחושת וניקל - חומרי גלם קריטיים לתעשיית הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת.

החוקרים מסבירים כי התעשייה מתמקדת בשלושה סוגי מרבצים: תצבירי סלע עשירים במתכות (polymetallic nodules) הפזורים במישורי הים העמוקים, שכבות עשירות בקובלט המצפות הרי ים תת-מימיים (cobalt-rich crusts), ומרבצי עפרות סביב נביעות הידרותרמיות (hydrothermal vents). לצורך החילוץ, חברות הכרייה מתכננות להשתמש בכלים בלתי מאוישים שישאבו את העפרות לפני השטח.

נזק סביבתי בלתי הפיך?

המבקרים מזהירים מפני נזקים סביבתיים חמורים. תהליך הכרייה יוצר עננים של חלקיקים קטנים וחול שעלולים לכסות ולחנוק חיים ימיים. מחקרים מצאו שאזורים שנכרו כניסוי לפני יותר מ-40 שנה עדיין מראים נזק פיזי, כאשר אלמוגים וספוגים שאינם ניידים נותרו נדירים במיוחד.

נאורו, שבעבר התעשרה מהפקת גואנו (לשלשת עופות ים דחוסה ששימשה כדשן), מובילה כיום את המהלך. המדינה נותנת חסות לחברת Nauru Ocean Resources, חברת בת של The Metals Company, שקיבלה אישור לחקור מרבצים באזור קלריון-קליפרטון שבין הוואי למקסיקו.

טונגה, הנושאת בחוב של כ-180 מיליון דולר אוסטרלי ( כ-120 מיליון דולר אמריקני) לבנק אקסים הסיני - כרבע מהתמ"ג השנתי שלה - חתמה באוגוסט 2025 על הסכם מעודכן עם חברת כרייה. ההסכם נתקל בהתנגדות נרחבת מצד ארגוני החברה האזרחית, פעילים צעירים ומומחים משפטיים.

הלקח של פפואה גינאה החדשה

הניסיון של פפואה גינאה החדשה משמש אזהרה: ב-2019 קרס פרויקט הכרייה Solwara-1 לאחר התנגדות קהילתית עזה, והותיר את הממשלה עם הפסד של 184 מיליון דולר.

ב-2022 הקימה פלאו ברית הקוראת להקפאת הכרייה במים בינלאומיים, אליה הצטרפו פיג'י, סמואה האמריקנית, מיקרונזיה, טובאלו, ונואטו ואיי מרשל. ההתנגדות מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת - העדפת זהירות כאשר הידע מוגבל והנזק אפשרי.

צעירי האוקיינוס השקט נמצאים בחזית ההתנגדות. קואליציית Pacific Blue Line, המאחדת ארגוני חברה אזרחית, ארגונים דתיים, ארגוני נשים ותנועות נוער, קוראת באופן עקבי לאיסור מוחלט על כרייה באזור.

החוקרים מזהירים כי אם מנהיגי האוקיינוס השקט יפתחו את הדלת לכרייה במעמקים, הדבר עלול לערער את החזית המאוחדת שלהם בנושאי סביבה ולאיים על אמינותם. "האופן שבו זה יתפתח יעצב את האופן שבו העולם יקשיב לאוקיינוס השקט בנושאי אקלים ואוקיינוסים בשנים הבאות", הם מסכמים ב-The Conversation.