הפלסטיק נמצא כמעט בכל היבט של חיינו, מאריזות מזון ועד רכיבי טכנולוגיה, אך כעת מתברר שהוא מכיל הרבה יותר ממה שחשבנו. מחקר בין-לאומי מקיף מצא כי בפלסטיק קיימים מעל 16 אלף כימיקלים, שאלפים מהם עלולים להיות מסוכנים לבריאות ולסביבה. הממצאים מעלים את הצורך בבחינה מחודשת של השימוש בפלסטיק ובחיזוק הפיקוח עליו כדי להבטיח עתיד בריא ובטוח יותר.
"פלסטיק עשוי מנפט", מסבירה פרופ' מיה נגב, ראשת תוכנית התמחות במנהל מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "הפלסטיק בפני עצמו מאוד קשיח, ומשתמשים בכל מיני כימיקלים כדי להעניק לפלסטיק את התכונות שאנחנו רוצים כך שיהיה רך יותר, גמיש יותר או עמיד יותר".
תדירות המגע שלנו בפלסטיק היא כנראה גבוהה יותר ממה שרובנו מודעים אליו: אריזות מזון, קופסאות אוכל, צעצועי ילדים, בקבוקי שתייה ואפילו מחשבים וטלפונים. "כמעט אין דקה שאנחנו לא נוגעים בפלסטיק, ואין לנו דרך לדעת אילו כימיקלים בדיוק נמצאים בו", אומרת נגב.
חומרים מעוררי דאגה
המחקר החדש חושף תמונה מטרידה: בפלסטיק שאנחנו משתמשים יש לפחות 16,325 כימיקלים שונים, כשיותר מ-4,200 מהם הוגדרו כ"חומרים מעוררי דאגה": חומרים עמידים ויציבים מאוד, חומרים שנוטים להצטבר בגוף, חומרים רעילים או חומרים בעלי יכולת ניידות, כלומר בעלי פוטנציאל לנוע בסביבתם ולהגיע למערכות האדם והסביבה. נוסף על כך, מעל 10,000 כימיקלים נוספים הם כימיקלים שלא נבדקו באופן מלא או מעמיק באופן שיאפשר הערכת סיכונים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהרגולציה שקיימת כיום חלשה מאוד.
"התעשייה היום מוכוונת ייצור ופיתוח, ולא מוכוונת הגנה על הבריאות ועל הסביבה. קודם מכניסים את הכימיקלים לשוק, ורק אחרי שהם נכנסים המדענים מתחילים לחקור אותם ולגלות את ההשפעות המזיקות שלהם. לפעמים זה לוקח שנים עד שהמדע מבוסס מספיק כדי שתהיה רגולציה, ואז התעשייה פשוט ממציאה כימיקלים חדשים שעוד לא נבדקו. זה המצב ברוב העולם. יש היום באיחוד האירופי רגולציה לגבי משפחות כימיקלים שאמורה לתת מענה לבעיה הזו", מסבירה נגב.
דוגמה מוכרת לכך היא הכימיקל "ביספנול A", ששימש שנים רבות כדי להפוך פלסטיק לרך ולגמיש, למשל בבקבוקי תינוקות ובציוד רפואי. "אחרי שהתגלה שביספנול A הוא משבש של המערכת האנדוקרינית (המערכת ההורמונלית, נ"ג) ועלול לגרום לבעיות בהתפתחות (גם לאחר חשיפה למינונים נמוכים שלו), הוטלה עליו רגולציה, אבל אז התעשייה פיתחה תחליפים חדשים כמו ביספנול S וביספנול F, ורק לאחר שהיו במוצרים יכלו המדענים להתחיל לחקור גם אותם", היא אומרת.
ואכן בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות לכך שגם חשיפה לתחליפים האלה עלולה לשבש את המערכת ההורמונלית.
הגוף מזהה את הכימיקלים כהורמונים
מהמחקר עולה שכ-1,500 כימיקלים משתחררים ממוצרי פלסטיק למזון או לסביבה. החשיפה לכימיקלים אלה אפשרית דרך בליעה, דרך שאיפה ודרך מגע, ותלויה בסוג המוצר ובשימוש בו. "אם אנחנו שותים משקה רותח מכוס פלסטיק, יש סיכון גדול שהמגע עם המים הרותחים יכול לגרום לחלק מהכימיקלים לדלוף, במיוחד אם הכוס שרוטה," היא מסבירה.
סכנה נוספת נמצאת במוצרים מתפוררים כמו משטחים סינתטיים בגני שעשועים. "ילדים משחקים עליהם ועלולים להיות פירורים של המשטחים או הדשא הסינתטי שאפשר להכניס לפה. זה יותר מדאיג מאשר המגע עצמו בידיים".
המחקר מצא ש-1,774 מהכימיקלים בפלסטיק מוגדרים כרעילים לאיברים ספציפיים בגוף, ו-1,489 כימיקלים נוספים נחשדים כגורמים לסרטן, למוטציות, לבעיות פוריות ולבעיות ברבייה. נוסף על כך, 47 כימיקלים לפחות מוכרים כמשבשי המערכת ההורמונלית שמווסתת תהליכים רבים בגוף האדם כמו פוריות, גדילה והתפתחות מוחית. "הגוף מזהה את הכימיקלים כהורמונים, וכך הם משבשים את המערכות בגוף", מסבירה נגב.
ואם חשבתם שפלסטיק מתכלה יפתור את הבעיה, תחשבו שוב. "לא ראיתי אף מחקר שמוכיח שפלסטיק מתכלה בטוח יותר לאדם או לסביבה. מבחינת ההשלכות על הבריאות ועל הסביבה הוא דומה מאוד לפלסטיק רגיל", אומרת נגב.
רגו-מה?
אחד הממצאים המטרידים ביותר במחקר הוא שרק שישה אחוזים מתוך הכימיקלים המסוכנים בפלסטיק נמצאים תחת פיקוח רגולטורי בינלאומי. "בישראל אין חוק כללי על מוצרי צריכה אלא רק תקן לפי מוצר. חסרה לנו מטריית רגולציה כמו שיש באיחוד האירופי או בארה"ב", אומרת נגב. כלומר, בישראל אין חוק אחיד שמסדיר את הבטיחות של כל המוצרים, אלא לכל קטגוריה של מוצרים יש תקן נפרד. אם למוצר מסוים אין תקן, אז הוא לא נבדק כלל.
נגב מצביעה על בעיה נוספת: "משרד הכלכלה קידם מעבר להצהרת יצרן, שבמקום לבדוק מוצרים במעבדות של מכון התקנים, יצרנים יצהירו שזה עומד בתקן. זה נקרא 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', בטענה שאם מוצר תחת רגולציה אירופית, זה מספיק טוב גם לנו. אבל בפועל זה פתח למוצרים שיכולים להכיל כימיקלים מזיקים, כי בניגוד לאירופה שבה יש מערך אכיפה ובדיקות שוטפות שמוודאות שהמוצר אכן עומד בדרישות, בישראל ההצהרה לרוב לא מלווה בבדיקות בפועל".
המחקר מדגיש שהפתרון חייב להיות מערכתי: להסיר מהפלסטיק את כל הכימיקלים המסוכנים (על אחת כמה וכמה אלה שלא דרושים למוצר); להמשיך לפתח כימיקלים חלופיים בטוחים ולשלבם במוצרים קיימים וחדשים; וליצור מערכת רגולטורית שקופה ומחמירה שתגן על בריאות הציבור.
בינתיים, איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
נגב מציעה מספר צעדים פשוטים שניתן ליישם בקלות יחסית: "קודם כול, לא לקנות מוצרים מרשתות סיניות זולות באינטרנט שאין עליהם פיקוח בכלל; בעיקר לא מוצרים לילדים, כמו צעצועים ומוצצים".
כדי לוודא פיקוח, אפשר לחפש על האריזה או על המוצר עצמו סימון של תקן מוכר כמו תו תקן ישראלי או תקן אירופי (CE). אפשרות נוספת היא לבדוק באתר היצרן או באתר היבואן אם הם עומדים בתקנים בינלאומיים ובבדיקות בטיחות.
מוצרים איכותיים לרוב מגיעים מיצרנים מוכרים, עשויים מחומרים עמידים, עם גימור טוב וללא ריח כימי חזק, ולעיתים גם תהיה להם תעודת בדיקה. נוסף על כך, נגב ממליצה להעדיף מוצרים מזכוכית או מנירוסטה, ולשטוף ידיים לפני האוכל.
לדבריה, על הממשלה ועל הרשויות המקומיות לפעול לטובת מעבר לשימוש בחומרים טבעיים במרחבים ציבוריים, במיוחד בגני ילדים ובגינות משחקים. "אפשר לקבוע שהמרחבים האלה יהיו עשויים מחומרים טבעיים כמו דשא טבעי, חול, שבבי עץ, אדמה וצמחים. זה מפחית חשיפה לכימיקלים ותורם להתפתחות הילדים", היא מסבירה.
"מצד אחד אנחנו חשופים ביום-יום לפלסטיק וזה לא ישתנה, מצד שני אנחנו יכולים להפחית את החשיפה המסוכנת, לבדוק את המקורות של המוצרים ולקנות מוצרים איכותיים יותר. כל המוצרים שנמכרים בחנויות בישראל עומדים בתקן הישראלי והם בטוחים יותר ממוצרים שהוזמנו ברשתות סיניות זולות באינטרנט", היא אומרת.
יש ביכולתנו לשפר את המצב. ככל שהמודעות הציבורית והאחריות האישית יגדלו, כך יגדל הלחץ על מקבלי ההחלטות לפעול למען בריאותנו וסביבתנו.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "הנחת היסוד שעל פיה פועלת ובנויה רפורמת הייבוא 'מה שטוב לאירופה' היא כי מוצרים המיוצרים בהתאמה לרגולציה אירופית, ובטוחים לציבור באירופה, מספיק בטוחים גם לציבור בישראל...
"נציין כי יישום הרפורמה משולב בהגברת הליכי הפיקוח והאכיפה, המבוססים על מודל הערכת סיכונים, הן בשלב היבוא והן בשלב השיווק, לרבות בדיקת המצרכים עצמם".
הכתבה הוכנה על ידי זווית– סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו