עלייה מדאיגה של 16% בחומר מסרטן; ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עלה ב-22%

המשרד להגנת הסביבה פרסם דו"ח חמור לשנת 2024 המעיד על הידרדרות בזיהום האוויר בישראל. על פי הדו"ח, נרשמה עלייה כללית של 2% בפליטת מזהמים לאטמוספירה, כאשר בולטת במיוחד עלייה דרמטית של 30% בפליטת גזי פלואור - שחלקה מיוחס להוראת שעה במלחמת חרבות ברזל המאפשרת ייבוא גזי קירור. בנוסף, הדו"ח מתריע על עלייה מדאיגה של 16% בחומרים מסרטנים ו-29% בחלקיקים נשימים החודרים לריאות.

למרות השפעות עקיפות חיוביות של המלחמה שהפחיתו פליטות בנמלים ובבנייה, וחרף התקדמות בצמצום השימוש בפחם לטובת אנרגיות מתחדשות (14.7% מהחשמל), ישראל נותרת עם שיעור גבוה מאוד (מתוך רשימת מדינות ה-OECD) של ייצור חשמל מדלקים. העלות הכלכלית של נזקי הבריאות הקשורים לזיהום מוערכת ב-37 מיליארד שקל, המהווה ירידה קלה של 2% לעומת השנה הקודמת.

הדו"ח המסכם של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2024 כולל גם את סקירת הזיהום של 560 המפעלים הגדולים בישראל ונתוני המצאי הארצי של הפליטות לאוויר. הוא מתאר בעיה גוברת והולכת של מדינת ישראל בהתמודדות עם תחום גזי החממה, שבו נרשמה עלייה של 2% לעומת 2023. המזהמים העיקריים הנפלטים לסביבה הם: פחמן דו חמצני, מתאן ובעיקר מגזי פלואור (עלייה חדה של 30%).

הקשר למלחמה

העלייה החדשה בפליטת גז הפלואור, קשורה לפי המשרד בהוראת השעה למלחמת חרבות ברזל, המאפשרת ייבוא גזי קירור לצורך בטחוני או להגנה על חיי אדם.

תחום נוסף מסוכן שבו נרשמה עלייה הוא תחום פליטת חומרים מסרטנים ו-NMVOC. בשנת 2024 נרשמה במפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) עלייה של 16% בדיווחי המפעלים לשני סוגי מזהמים אלו, במיוחד ממפעלי תעשיה וממטמנות. העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף הביוגז במטמנות, לצד עלייה בפליטות מביו-גנרטורים במתקני עיכול פרש ומט"שים.

בתחום ה-NMVOC נרשמה עלייה בפליטות ממפעלי סולבר מוצרי חלבון באשדוד, צ.ל.פ תעשיות באזור נגבה ורותם אמפרט בנגב. כמות הפליטות המדוברת מתבטאת ככל הנראה גם בעובדה שנמצאה עלייה של כ29% בחלקיקים הנשימים PM החודרים לריאותינו וזאת בשל מצאי חדש של שריפות חורש ועדכון חישובים.

העלות הנלווית: 37 מיליארד שקל

בדו"ח מתוארות גם השפעות עקיפות של מלחמת חרבות ברזל בתחום פליטת החומרים לסביבה. כאן נמצא כי: המלחמה הובילה לשינויים בפעילות המשק, שהתבטאו גם בהשפעות סביבתיות. בין היתר נרשמה ירידה משמעותית בפעילות הנמלים ובענף הבנייה, לצד עלייה באירועי שריפות חורש. בשל ירידה במספר כלי השיט שפקדו את נמלי ישראל ובמשך השהייה שלהם בנמלים, נרשמה הפחתה של כ־34% בפליטות. מנגד, שטחי החורש שנשרפו בשנת 2024 היו גדולים ביותר מפי שלושה לעומת שנת 2022.

העלות הכלכלית של נזקי הבריאות הקשורים לזיהום מוערכת ב-37 מיליארד שקל, המהווה ירידה קלה של 2% לעומת 2023. בפילוח לפי ענפים: התחבורה אחראית ל־29% מהעלות הכוללת, ייצור חשמל ל־28%, והתעשייה ל־13%.

מבחינת סוגי המזהמים, 45% מהעלות החיצונית נגרמו כתוצאה מפליטות גזי חממה, 28% מתחמוצות חנקן, ו־13% נוספים מחלקיקים נשימים. כ־80% מהעלות של מדווחי המפל"ס מיוחסים ל-20 המפעלים הגדולים בישראל.

בשורה טובה אחת שמופיעה בדו"ח היא של ירידה בפליטות מזהמים עיקריים, כביטוי לירידה בשימוש בפחם להפקת החשמל. כאן נמשכת מגמת הפחתה בפליטות תחמוצות חנקן וגופרית במפל"ס (6%-13%). מגמה זו נמדדה למרות שהיקף ייצור החשמל עלה בשנת 2024 ב-5%. אולם היקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עלה ב-22%. לפיכך חלה עלייה קלה בלבד של 0.5% בהיקף יצור חשמל מדלקים. בשנת 2024 שיעור יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות היה 14.7%. למרות זאת שיעור ייצור החשמל מדלקים בישראל (85%) הוא הגבוה מבין מדינות ה-OECD.

השרה עידית סילמן, הגיבה לדו"ח וציינה כי "נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2024 ממחישים את ההתקדמות של ישראל בצמצום מזהמים ובריכוז המאמצים באפיקים נכונים, צמצום השימוש בפחם, מעבר לאנרגיות מתחדשות, וחשיפה שקופה של הנתונים לציבור. לצד ההישגים, הדוח מדגיש את האתגרים שנותרו. המשרד ימשיך לפעול בנחישות להגנה על בריאות הציבור והסביבה".