למרות התנגדויות של גורמי מקצוע והמידע הרב על נזקים וסיכונים אפשריים, התוכנית לכריית פוספטים ופצלי שמן בשדה בריר חוזרת לשולחן הממשלה.
בעקבות טיוטת הצעת מחליטים שפורסמה היום (חמישי) פנו בדחיפות ארגוני סביבה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה שלא לקדם את תכנון הכרייה בשדה בריר, מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ובאינטרס הלאומי.
בין הארגונים שחתמו על מכתב לרה"ב היו מגמה ירוקה, חיים וסביבה, אדם טבע ודין, צלול, אזרחים למען הסביבה, שומרי הבית ועוד.
שדה בריר בנגב, ההוא אזור שנמצא כ-3.7 קילומטרים מערבית לערד וכ-3.5 קילומטרים מכסייפה. באזור נמצא היישוב הבדואי אל-פורעה, שבו אלפי תושבים, וכפרים בלתי-מוכרים.
בשדה בריר מיועד להקמה מכרה פוספטים של חברת כיל רותם מקבוצת כימיקלים לישראל, ותוכנית זו נתקלה בהתנגדות עזה של תושבי היישובים הסמוכים, בנימוק שהכרייה תפגע בבריאותם.
מרבץ הפוספטים בשדה בריר התגלה כבר בשנת 1957, במהלך סקר גאולוגי, שערך המכון הגיאופיסי לישראל. שדה הפוספטים שהתגלה הוא בשטח רחב יותר ומשתרע לאורך כל בקעת ערד. יש היתכנות כלכלית לכרייה, והוא מכיל כ-70 מיליון טון של פוספוריט.
ההחלטה הנוכחית מקודמת על ידי משרד רה"מ וזוכה לתמיכת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בניגוד למדיניות ארוכת השנים של משרדה, ולמרות התנגדות גורפת של משרד הבריאות, ארגוני הסביבה ועשרות אלפי תושבי האזור.
שדה בריר הוא אחד ממאבקי הדגל הארוכים של התנועה הסביבתית והתוכנית לכריית פוספטים גררה לאורך השנים התנגדויות נחרצות מצד משרד הבריאות, ארגוני סביבה ותושבים שנאבקו מול תעשייה הרסנית שיוצרת זיהום אוויר, מים וקרקע בהיקפים חסרי תקדים.
כעת, בעיצומה של המלחמה, השרים צפויים להצביע ביום ראשון הקרוב האם לבטל את ההחלטה שהתקבלה בתקופת ממשלת לפיד-בנט ב-2022, לפיה יש לקיים דיון עקרוני ומקיף במדיניות הפוספטים לפני קבלת החלטה על המכרה.
ההחלטה הנוכחית עלולה לבטל את המהלך הזה ומחזירה את התכנית למסלול מהיר וארגוני הסביבה מזהירים שמדובר בהחלטה שתתקבל מתחת לרדאר בעת שהציבור עסוק בענייני המלחמה - מהלך שישפיע על חיי אדם, בריאות הציבור ודמותו של הנגב לשנים קדימה.
הסכנות המרכזיות
שדה בריר מיועד לכרייה פתוחה של פוספטים - תהליך הכולל פיצוצים, גריסת סלעים ופיזור אבק המכיל חומרים רדיואקטיביים, בהם אורניום, שהוא מסרטן ודאי.
לפי משרד הבריאות, המכרה צפוי להביא לעלייה "בלתי סבירה" בתחלואה ובתמותה, לפגוע ב־65 אלף תושבים באזור ולחייב את פינוי של כ-12 אלף מתושבי הכפר אל-פורעה. חלקיקים נשימיים יתפזרו למרחקים, והאזור כולו ייחשף לעלייה בסופות אבק.
מעבר לכך, הכרייה תחסל שטחים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה, תפגע בערכי טבע ומורשת, ותאיים על ענף תיירות המדבר שצמח בערד.
בנוסף, תעשיית הפוספטים בארץ היא גם האלופה הבלתי מעורערת בייצור פסולת תעשייתית - 80% מהפסולת התעשייתית בישראל, כולל הרי "פוספו-גבס" רדיואקטיביים שאין להם פתרון הטמנתי. התעשייה גם צורכת 12 מיליון קוב מים שפירים בשנה, מזהמת מעיינות מים ואחראית לאסונות סביבתיים מוכרים כמו זיהום נחל אשלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו