חוקרים ישראלים: גלי החום הקיצוניים יגרמו לפגיעה בנשים בהריון, בחולים כרוניים, בזקנים ובפעוטות

פגיעה בנשים בהריון, בזקנים, בחולים ובפעוטות ונזקים קשים לחקלאות ולמגוון הביולוגי - אלו רק מעט מהנזקים שגלי החום המתעצמים באזור שלנו עלולים לגרום בשנים הבאות.

בסקירה מדעית מיוחדת שהוציאה אוניברסיטת בן גוריון מפרטים החוקרים ד"ר אבנר גרוס, פרופ' נדב דוידוביץ ונועה ניימן, מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, את ההשלכות ארוכות הטווח שיגרמו לישראל בעקבות התחממות כדור הארץ והתעצמות גלי החום.

על פי החוקרים, גל החום הנוכחי בישראל הוא חלק ממציאות נרחבת יותר של "כיפת חום" המכסה בזמן האחרון אזור המשתרע מספרד במערב ועד לעיראק במזרח. הגל הכבד הביא לשבירת שיאי חום היסטוריים בצרפת, ספרד, מרוקו, אלבניה ובישראל.

בנוגע לישראל מציינים החוקרים בנייר העמדה שכתבו כי העובדה שגל החום נמשך כשבוע ושהוא הגיע בסמיכות לגל חום קיצוני קודם היא עניין חריג.

ב-12 וב-13 באוגוסט נרשמו טמפרטורות מעל 50 מעלות צלזיוס באזורים במזרח הארץ. אלו הטמפרטורות החמות ביותר שנמדדו מאז קום המדינה. תופעה ייחודית נוספת הקשורה לגל החום הנוכחי היא שבניגוד לגלי חום אחרים הוא מלווה בלחות גבוהה, מה שמגביר את תחושת עומס החום ואת הסכנה הבריאותית.

הנזקים שנגרמים מגלי החום

מעבר לעצם חריגות המצב מציינים החוקרים כי גלי החום המוגדרים לרוב כתקופות של מזג אוויר חם באופן חריג, עלולים להוביל להשפעות הרסניות על בריאות האדם, על מערכות אקולוגיות ועל החקלאות והכלכלה.

מעבר לאפשרות של מכת חום והתייבשות, מצבם של אנשים החולים במחלות כרוניות עלול להחמיר באופן משמעותי עד כדי תמותה. כמו כן, יש חשש לפגיעה מועצמת בקרב קשישים, פעוטות וחולים כרוניים. גם נשים בהריון נמצאות בסיכון ללידות מוקדמות, לתינוקות במשקל לידה נמוך ועוד.

גלי חום משפיעים גם על תשתיות תחבורה ואנרגיה, כמו גם על יכולת הרשויות לספק שירותים רציפים לתושבים.

בנוסף להשפעות הישירות, גלי חום תכופים מביאים גם להשפעות עקיפות: סיכון מוגבר לשריפות, זיהום אוויר, התפשטות מחלות זיהומיות, פגיעה באיכות האוויר והמים, פגיעה בביטחון תזונתי, ביטחון אנרגטי וזמינות מים, והשפעות על בריאות הנפש, כולל עלייה במקרי אלימות והתאבדויות.

אוכלוסיות חלשות כלכלית נמצאות בסיכון כפול: חשיפה גבוהה יותר לסיכונים, ובמקביל יכולת נמוכה יותר להסתגל לשינויים.

מתעצם בעקבות אפקט החממה

נייר העמדה מוסיף כי העובדה שבעשורים האחרונים, בעקבות שינוי האקלים, גלי חום הפכו לתכופים, ממושכים ועוצמתיים יותר, מעצימה את הנזקים שאירועים אלו יגרמו. לכן, בעקבות התגברות ההתחממות הגלובלית, מידת הוודאות לגבי התעצמות גלי החום באזור הים התיכון, וישראל בתוכו, גבוהה ביותר.

תדירות גלי החום המתרחשים סטטיסטית "פעם ב-50 שנה" צפויה לעלות פי 10-5 במצב ההתחממות הנוכחית, ועלולה להגיע עד פי 40, בתרחיש התחממות של 4 מעלות צלזיוס מעל רמות אלו.

באקלים הנוכחי, שכיחות גלי החום הממוצעת עומדת על כארבעה אירועים בשנה, כאשר אירוע אופייני נמשך כארבעה-חמישה ימים.

בשני העשורים הקרובים מספר גלי החום יעלה ויעמוד על כחמישה גלים בממוצע בשנה, וסביב אמצע המאה התחזית היא לממוצע של שישה גלי חום בשנה, כאשר משך הימים הממוצע של כל גל יעלה גם כן עד לשישה ימים בממוצע.

המלצות למניעת נזקים

בעקבות המציאות הזו ממליצים חוקרי המכון למדינה להתחיל להתכונן אל גלי החום כיון שהיערכות מוקדמת, יכולה להפחית משמעותית את הנזקים.

ההמלצות כוללת: הגנה על עובדים בחוץ כגון חובת צל, שתיית מים קרים והפסקות תכופות וכן אפשרות לשינוי שעות עבודה או הפסקת פעילות. בנוסף, יש לפתוח מבני ציבור לקליטת תושבים ללא קירור ביתי, והפעלת הסעות נגישות.

המלצות נוספות עוסקות בטווחים ארוכים יותר והן כוללת: עדכון תקני בנייה ירוקה והתאמות אקלימיות במבנים קיימים. תכנון עירוני מקרר הכולל נטיעת עצים בעלי חופה נרחבת, הצללת תחנות התחבורה הציבורית, והעדפת חומרים מחזירי קרינה. פרוטוקולי חירום לתחבורה ותשתיות שיכלולו בין השאר קביעת ספי בטיחות למסילות וכבישים, ונהלים לתפעול בתנאי חום קיצוני. וכן גם פתרונות מבוססי טבע עירוני כמנגנון קירור: שימור ושיקום ריאות ירוקות ופתיחת מסדרונות אוויר.