המכון האוסטרלי למדעי הים פרסם השבוע את ההערכה הקשה ביותר למצב שונית המחסום הגדולה. לאחר בדיקת 124 שוניות, תיעדו החוקרים את הירידה השנתית הגדולה ביותר בכיסוי האלמוגים הקשים מאז תחילת המעקב לפני 39 שנה.
הנתונים חושפים אובדן דרמטי: 30.6 אחוזים באזור הדרומי שבין פרוסרפיין לגלדסטון, 25 אחוזים באזור הצפוני מקייפ יורק לקוקטאון, ו-13.9 אחוזים באזור המרכזי. סקירות אוויר מצאו הלבנה בשלושה רבעים מתוך 1,080 השוניות שנבדקו.
גל החום הקטלני
המדענים ייחסו את האסון לגל החום הימי של 2024, שהביא להלבנה ברמה גבוהה עד קיצונית בכל אזור. זהו אירוע ההלבנה ההמוני השישי מאז 2016 והנרחב ביותר מבחינה גאוגרפית שנצפה אי-פעם.
האוניברסיטה הלאומית באוסטרליה מדדה את טמפרטורות פני הים הגבוהות ביותר שתועדו סביב היבשת, עם שיאי קיץ של מעלה עד 2.5 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בשוניות הדרום - רמות שהגדירה כלחץ תרמי חסר תקדים.
"שינוי האקלים הוא הגורם מספר אחת; אין ספק בכך", אמר ד"ר מייק אמסלי, חוקר מוביל בתוכנית המעקב. לדבריו, הלבנה מתרחשת כאשר מים חמים לאורך זמן מאלצים את האלמוגים לפלוט את האצות המזינות אותם באמצעות פוטוסינתזה. ללא האצות, הופכת רקמת האלמוג לשקופה וחושפת את שלד הגיר הלבן, ואם החום נמשך - האלמוגים גוועים ברעב.
מחזור של הרס והתאוששות
החוקרים תיעדו תנודתיות מוגברת ברמות כיסוי האלמוגים. אלמוגי אקרופורה הצומחים במהירות דחפו את השונית לשיא כיסוי ב-2022, אך הם גם נעלמים במהירות כשיש פגיעה מחום, ציקלונים או טורפים.
האלמוגים סבלו לא רק מגל החום אלא גם מכוכב ים בשם "כתר הקוצים", טורף שיכול להגיע ל-80 סנטימטרים ולגדל עד 21 זרועות. צוותים מיוחדים הזריקו ליותר מ-50,000 כוכבי ים רעל טבעי בשנה החולפת כחלק ממבצע הדילול שלהם.
מערכת אקולוגית תחת לחץ
שונית המחסום הגדולה משתרעת לאורך כ-2,300 קילומטרים בחוף צפון-מזרח אוסטרליה וכוללת כ-3,000 שוניות אלמוגים. היא מעניקה מחסה לפחות ל-1,625 מיני דגים, 4,000 מיני רכיכות ובעלי חיים בסכנת הכחדה כגון צבת הים הירוקה.
מאז שקיבלה מעמד אתר מורשת עולם מאונסק"ו ב-1981, האתר התקרב שוב ושוב לרשימת האתרים בסכנה של הארגון. אוסטרליה, שמרוויחה כ-6.4 מיליארד דולר אוסטרלי בשנה מתיירות השונית, הפעילה לחץ לדחות את הסיווג הזה.
"זה סימן למערכת אקולוגית תחת לחץ אדיר", אמר ריצ'רד לק מארגון WWF. הוא השווה את התנודות האחרונות בכיסוי האלמוגים לרכבות הרים והזהיר כי שוניות מסוימות במקומות אחרים כבר עברו את נקודת האל-חזור.
מרוץ נגד הזמן
הלבנה המונית הייתה נדירה לפני שנות התשעים. אירועים חריגים ב-1998 וב-2002 החלו מגמה שהאיצה כאשר המרווחים בין גלי חום התקצרו, ונתנו לאלמוגים פחות זמן להתאושש. מדענים מעריכים שהחלמה מלאה מאסון 2024 תימשך 10 עד 15 שנה אם השונית לא תופרע שוב בתקופה זו - אפשרות שהסבירות לה נראית הולכת ופוחתת.
פרופ' סלינה סטד, מנכ"לית המכון האוסטרלי למדעי הים, קראה לצמצום חד בפליטות גזי החממה, לניהול קפדני יותר של לחצים מקומיים ולגישות חדשות שיסייעו לשוניות להסתגל.
"עדיין שווה להילחם עליה; איננו יכולים לוותר ולנטוש אותה", אמר אמסלי על השונית הגדולה. המכון הזהיר כי ללא קיצוצים דרסטיים בפליטות, עלולה השונית להגיע לנקודת אל-חזור, אך עם פעולה אקלימית עולמית נחושה וניהול מקומי עשוי המבנה החי הגדול בעולם עדיין להימלט מגורל כזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו