התופעה שמבלבלת את מדעני האקלים: איך שלושה קרחוני ענק באסיה ממשיכים לגדול?

תמונה מרהיבה שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית חושפת תופעה מדעית מפתיעה ומסתורית: שלושה קרחונים במרכז אסיה שמתמזגים לגוש קרח יחיד עצום -ובניגוד למגמה העולמית המדאיגה של היתוך קרחונים, הם דווקא הולכים וגדלים.

התמונה מציגה את קרחון לולופונד (בחלק העליון), קרחון טראם שהר (בתחתית) וקרחון סיאצ'ן (במרכז) המתמזגים ברכס הקרקורם. האזור ההררי הבלתי מיושבנמצא בסמוך להרי ההימלאיה, בלב חבל קשמיר השנוי במחלוקת, במפגש הגבולות של חמש מדינות: הודו, פקיסטן, סין, אפגניסטן וטג'יקיסטן.

ענק קרח באזור אסטרטגי רגיש

על פי אתר livescience, קרחון סיאצ'ן הוא השני באורכו בקרב כל גושי הקרח הנמצאים מחוץ לגרינלנד ואנטארקטיקה. הקרחון הענק משתרע על פני כ-76 קילומטר באורך ומגיע לרוחב מקסימלי של 3.5 קילומטר. המסה הקרחונית מתחילה בגובה מרשים של כ-5,800 מטר מעל פני הים וקצהו התחתון נמצא בגובה של כ-3,600 מטר.

כל הקרחונים בתמונה מציגים תבנית חזותית מפתיעה: פסים מקבילים כהים ובהירים החוצים את משטח הקרח. פסים אלו נקראים בשפה המדעית "מורנות" - שכבות של קרח המכילות ריכוזים גבוהים של אבק, עפר וחלקי סלע שנלכדו בתהליך ההיתוך וההקפאה החוזרים של הקרחונים. במקום בו מתמזגים קרחון טראם שהר וקרחון קטן נוסף עם קרחון סיאצ'ן, ניתן לראות מורנה עבה וכהה במיוחד - עדות לתהליך ההתמזגות המתמשך.

פרטים נסתרים בתמונה

עיון מדוקדק בתמונה מהחלל חושף פרטים נוספים מעניינים: אגם בגוון ירקרק מעט וגושי קרח לבנים גדולים הלכודים במורנה בתוך קרחון סיאצ'ן, הנמצאים בחלק השמאלי של התמונה. פרטים אלו מעידים על הדינמיקה המורכבת באזור ועל תהליכי ההיתוך וההקפאה המתמשכים.

כאן מתחילה החידה המדעית המרכזית. בעוד שרוב קרחוני כדור הארץ נמסים במהירות מדאיגה כתוצאה מהשינוי האקלימי וההתחממות הגלובלית, קרחוני הקרקורם מפגינים התנהגות הפוכה לחלוטין. בעשרות השנים האחרונות, הם לא רק שמרו על נפחם, אלא אף התעבו מעט.

תופעה יוצאת דופן זו זוכה בקהילה המדעית לכינוי "אנומליית הקרקורם", והיא מהווה אתגר אמיתי עבור מדעני האקלים. החוקרים עדיין לא הגיעו להסכמה לגבי המנגנון המדויק שגורם לתופעה זו, והם מתמודדים עם שאלה מטרידה נוספת: כמה זמן תימשך אנומליה זו לנוכח התגברות ההתחממות הגלובלית?

שתי התיאוריות המובילות

יש שתי תיאוריות עיקריות המנסות להסביר את האנומליה. התיאוריה הראשונה מתמקדת בדפוסי מזג האוויר המקומיים הייחודיים לאזור הקרקורם. לפי הסבר זה, תנאים אטמוספריים מיוחדים, כמו דפוסי רוחות, לחות ומשקעים, יוצרים מיקרו-אקלים המאפשר לקרחונים להמשיך ולגדול למרות המגמה הכללית.

התיאוריה השנייה מציעה הסבר פיזיקלי ישיר יותר: האבק, העפר וחלקי הסלע הרבים המצטברים במורנות הקרחונים יוצרים שכבת בידוד טבעית, שמגינה על הקרח שמתחתיה מפני קרני השמש וטמפרטורות האוויר המתחממות, ובכך מונעת או מאטה את תהליך ההיתוך.

אולם, עד כה אף אחת משתי התיאוריות לא התקבלה באופן מלא בקהילה המדעית. החוקרים ממשיכים לאסוף נתונים, לנטר את הקרחונים ולפתח מודלים מדעיים מתקדמים יותר כדי לפתור את החידה.

שדה קרב בגובה

מעבר לחשיבותו המדעית, קרחון סיאצ'ן נמצא במרכז סכסוך גיאו-פוליטי מתמשך. הקרחון נמצא בטריטוריה השנויה במחלוקת עזה בין הודו לפקיסטן, ושתי המדינות מחזיקות נוכחות צבאית קבועה באזור מאז 1984.

הסכסוך הצבאי הזה הפך את האזור ל"שדה הקרב הגבוה ביותר בעולם" - תואר רשמי הרשום בספר השיאים של גינס. ההתנגשויות בין הכוחות באזור הביאו למותם של כ-2,000 חיילים מתו במהלך הסכסוך המתמשך. כמעט כל המקרים לא נגרמו מלחימה ישירה אלא מ"תנאי מזג אוויר קיצוניים" - קור עז, סופות שלג וקושי בנשימה בגובה הרב.