מגורים סמוכים למרחבים ירוקים לפני ובמהלך ההיריון וכן בגיל הרך עשויים להפחית את הסיכון להפרעות נוירו‑התפתחותיות אצל ילדים, כך עולה ממחקר חדש של Rutgers Health. המחקר, שפורסם ב‑Environment International, בחן כיצד חשיפה למרחבים ירוקים בתקופות קריטיות של ההתפתחות המוקדמת משפיעה על הסבירות למצבֵי ADHD (הפרעת קשב/היפראקטיביות), ASD (הפרעת ספקטרום אוטיסטי) ועיכובים התפתחותיים אחרים.
החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ‑1.8 מיליון זוגות של אמהות וילדים ברחבי ארה"ב בין 2001 ל‑2014. חשיפה למרחבים ירוקים נמדדה באמצעות דימות לווייני להערכת רמות הצמחייה בסביבת האזור שבו התגוררו האמהות בתקופות שלפני ההתעברות, במהלך ההיריון ובגיל הרך.
״זיהינו קשרים מגֵנים בין מגורים בקרבת מרחבים ירוקים למספר תוצאות נוירו‑התפתחותיות בשלוש תקופות חשיפה מובחנות - לפני ההתעברות, במהלך ההיריון ובגיל הרך - המעידים על מעורבות של מנגנונים ביולוגיים שונים", אמרה סטפניה פאפאתאודורו מבית הספר לבריאות הציבור של ראטגרס והכותבת הבכירה של המחקר.
הניתוח העלה שרמות חשיפה גבוהות יותר למרחבים ירוקים נקשרו להפחתת הסיכון להפרעות נוירו‑התפתחותיות בילדים. באופן ספציפי, חשיפה טרום‑לידתית למרחבים ירוקים הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר ל‑ASD, חשיפה לפני ההתעברות הייתה הפוכה לשכיחות של מוגבלות שכלית, וחשיפה בגיל הרך סיפקה הגנה מפני קשיי למידה.
ההשפעות המגֵנות של מרחבים ירוקים היו החזקות ביותר בקרב ילדים החיים באזורים עירוניים. ״הקשרים היו בולטים יותר אצל ילדים שגרים בסביבות עירוניות, מה שמרמז על תועלת גבוהה יותר של מרחבים ירוקים במקום שבו הם מוגבלים״, ציינה פאפאתאודורו.
״הרחבת הגישה למרחבים ירוקים יכולה להיות אסטרטגיה סביבתית הניתנת לשינוי להפחתת הסיכון להפרעות נוירו‑התפתחותיות בקרב ילדים", אמרה פאפאתאודורו.
