"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סין בונה את הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם - ולא כולם מרוצים

מנהיג סין הכריז על תחילת הבנייה של "פרויקט המאה" על נהר יארלונג צאנגפו בטיבט • הסכר יייצר פי 3.5 יותר חשמל מסכר שלושת הערוצים הגדול • הודו ובנגלדש חוששות מהשפעה על זרימת המים • תושבי המקום מתנגדים בשל פגיעה באתרים קדושים ופינוי אוכלוסייה

,עודכן
0השמעה
האזור המיועד להקמת הסכר החדש בטיבט. צילום: GettyImages

סין החלה השבוע רשמית בבניית הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר, שיוקם על נהר יארלונג צאנגפו בטיבט בעלות של כ-1.2 טריליון יואן (כ-500 מיליארד שקלים). ראש הממשלה הסיני לי צ'יאנג כינה את הפרויקט "פרויקט המאה" בטקס חנוכת הבנייה שנערך בסוף השבוע.

הסכר הענק יוקם באזור התחתון של הנהר ויכלול חמש תחנות כוח מדורגות (סכרים הבנויים זה אחר זה לאורך הנהר), שיייצרו כ-300 מיליון מגה-וואט שעה של חשמל בשנה. לשם השוואה, סכר שלושת הערוצים המפורסם בסין מייצר כ-88 מיליון מגה-וואט שעה בשנה ועלה כ-100 מיליארד שקלים.

הפרויקט מתבסס על מאפיין גיאוגרפי ייחודי של האזור: הנהר יורד בכ-2,000 מטר תוך מרחק של כ-50 קילומטרים כשהוא עובר דרך קניון עמוק בעיקול בצורת U. הפרש הגבהים הדרמטי הזה יוצר כוח מים עצום שניתן לרתום לייצור חשמל.

סכר שלושת הערוצים בסין. עדיין הגדול ביותר בעולם,צילום: ויקיפדיה

הפרויקט זוכה לביקורת חריפה ממדינות שכנות ומארגונים סביבתיים. הודו ובנגלדש, שדרכן נמשך הנהר לאחר שהוא יוצא מטיבט, חוששות שסין תוכל לעצור או להסיט את המים ולהשפיע על מיליוני תושבים במורד הזרם. בהודו הנהר נקרא ברהמפוטרה, ובבנגלדש הוא מכונה ג'מונה.

"סין תמיד יכולה להפוך את המים לנשק על ידי חסימתם או הסטתם", אמר ניראג' סינג מנהאס, יועץ מיוחד לדרום אסיה במכון המדיניות פארלי, ל-BBC. ממשלת הודו הביעה רשמית את דאגותיה בפני בייג'ינג בדצמבר 2024 ובפגישות דו-צדדיות בינואר 2025.

גם בטיבט עצמה הפרויקט מעורר התנגדות. קבוצות טיבטיות מצביעות על קיומם של אתרים קדושים לאורך הנהר ועל חוסר המידע לגבי פינוי אוכלוסיות. פרויקטים קודמים של הקמת סכרים בטיבט עוררו מחאות נדירות, שהתקבלו בדיכוי אלים מצד הרשויות. בשנה שעברה, למשל, נעצרו מאות אנשים במחאה נגד סכר קמטוק באזור העליון של נהר היאנגצה.

ארגונים סביבתיים מביעים דאגה מהשפעה על חיות הבר באזור ומהסיכונים הגיאולוגיים, לרבות שינויים טקטוניים משמעותיים, מפולות קרקע חמורות והגיאוגרפיה הקיצונית של האזור בו אמור להיבנות הסכר.

סכר שלושת הערוצים בסין (ארכיון). הממשלה רוצה להקים מיזם גדול עוד יותר,צילום: רויטרס

הממשלה הסינית דוחה את הביקורות וטוענת שהפרויקט יביא לעבודות חדשות באזור, יגדיל את אספקת האנרגיה המקומית ויזרז את הפיתוח במגזר האנרגות המתחדשות. "יש לשים דגש מיוחד על שימור אקולוגי כדי למנוע נזק סביבתי", אמר לי צ'יאנג.

הפרויקט הוא חלק מהרחבה נרחבת של האנרגיות המתחדשות בסין, המדינה הגדולה בעולם בפליטות פחמן. סין מפעילה עשרות אלפי פרויקטי כוח מימי - הרבה יותר מכל מדינה אחרת - במסגרת המטרה להגיע ליעדי הפחתת פליטות ולייצב את אספקת החשמל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר