"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח המבקר: בסוף 2026 כבר לא יהיה היכן להטמין את הפסולת המיוצרת במדינה

המצב הקריטי שהתגלה ב-2021 נמשך: שטחי ההטמנה הקיימים לא יספיקו אפילו לכמות הפסולת של 2026 • במקביל, שיעורי המיחזור בישראל עדיין נמוכים בצורה מביכה - 23% בלבד לעומת כ-60% במדינות ה-OECD • למרות 32 יוזמות שהמשרד להגנת הסביבה אמור לקדם, 55% מהן עדיין תקועות בשלבי תכנון, ורק מחצית מהכספים הייעודיים לטיפול בפסולת מנוצלת בפועל

,עודכן
0השמעה
אשפה ברחובות חיפה (ארכיון). צילום: הרצי שפירא

שלוש שנים וחצי אחרי שמבקר המדינה התריע על משבר חירום לאומי בתחום פינוי הפסולת, דו"ח המשך שפורסם היום חושף כי הליקויים החמורים לא תוקנו - ואף החמירו.

השלכת פסולת בניין פיראטית סמוך למושב בית נחמיה// קק"ל

המצב הקריטי שהתגלה ב-2021 נמשך: שטחי ההטמנה הקיימים לא יספיקו אפילו לכמות הפסולת של 2026, בעוד שיעורי המיחזור בישראל עדיין נמוכים בצורה מביכה - 23% בלבד לעומת כ-60% במדינות ה-OECD.

למרות 32 יוזמות שהמשרד להגנת הסביבה אמור לקדם, 55% מהן עדיין תקועות בשלבי תכנון, רק מחצית מהכספים הייעודיים לטיפול בפסולת מנוצלת בפועל, ופיקוח על מחירים בתחום כמעט ולא קיים. והבעייתי מכל: צוות ממשלתי שנועד לגבש חוק חדש לטיפול בפסולת טרם התכנס, ותקנות שהוכנו כבר ב-2022 עדיין לא מקודמות - מה שהופך את המשבר הלאומי לכשל מתמשך של המערכת.

לא ממחזרים מספיק

בביקורת הקודמת של דוח המבקר פעלו בישראל 11 מטמנות כשתשע מהן עתידות היו להיסגר עד 2025, וכן שיתרת נפח שטחי ההטמנה קטנה במהירות. ליקויים אלו תוקנו חלקית: נפח שטחי ההטמנה לא גדל, ויתרת שטחי ההטמנה לא תספיק אפילו לכמות הפסולת של 2026. אמנם המשרד להגנת הסביבה פועל לייצר עתודות הטמנה אך אלו נתקלות בחסמים ויש אי ודאות בעניין.

פח מיחזור. רחוקים ממדינות ה-OECD,צילום: באדיבות תאגיד המיחזור תמיר

בנוסף לכך לעומת מדינות ה-OECD, שיעורי המיחזור בישראל נמוכים: 23.4%, לעומת כ-60%. אמנם בעשור האחרון עלה תעריף היטל ההטמנה כדי להפחית את כמות הפסולת המוטמנת אך שיעורי המיחזור עלו רק מכ-18% לכ-26%.

הדו"ח מציין שמאז הביקורת הקודמת, המשרד להגנ"ס מקדם 32 יוזמות להקמת מתקני מיון פסולת ולטיפול בה. אך 55% מהיוזמות נמצאות רק בשלבי תכנון. בביקורת הקודמת עלה עוד שמרבית הפסולת משונעת במשאיות, וכי לשינוע מחיר כלכלי, סביבתי, מחיר בתאונות דרכים ובפליטות מזהמים - הליקוי לא תוקן.

בשנת 2021 נמצא גם שהיעדר תחרות בתחום פינוי הפסולת מביא לעליית מחירים וכי ישנם פערים בדמי הכניסה לאתרי ההטמנה השונים וחוסר אחידות בדמי הכניסה שנגבים מלקוחות שונים. בהקשר זה נמצא כי יחידת פיקוח המחירים במשרד להגנ"ס לא קידמה פיקוח על המחירים ולא גיבשה המלצות בעניין.

אתר הפסולת "דודאים". עד סוף 2026 לא יהיה היכן להטמין פסולת בישראל,צילום: דודו גרינשפן

כמו כן על אף שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2024 כי יוקם צוות לגיבוש חוק שיקדם את הטיפול בפסולת בישראל, הצוות טרם התכנס. בנוסף המשרד להגנ"ס פרסם בספטמבר 2022 את טיוטת תקנות אוויר נקי, האוסרות על העברת פסולת אורגנית לאתרי ההטמנה ללא טיפול מקדים. אך נכון לינואר 2025 תקנות אלו אינן מקודמות. סוגיה נוספת שלא טופלה 3 שנים וחצי לאחר הדוח הקודם היא הפיגור מאחור של הרשויות הלא יהודיות בתחום הטיפול בפסולת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר