דו"ח מבקר המדינה חושף פער דרמטי בין הצורך הדחוף להצללת רחובות בישראל לבין המציאות בשטח. בעוד שישראל נדרשת להגיע ליעד לאומי של הצללה של 70% מהרחובות המרכזיים כהכנה לעליית הטמפרטורות בכ-3.5 מעלות עד סוף המאה ולהתמודדות עם איי חום עירוניים, המציאות מראה תמונה הפוכה: בעשור האחרון גדל מספר רישיונות הכריתה ב-45% ומספר העצים שנכרתו גדל ב-86%. ובשורה התחתונה - 90% מהשטח העירוני נותר חשוף לשמש.
ד״ר סתיו סרנה כאהן: "אפשר להנות אבל להישאר חכמים בשמש"
הכשל המערכתי משתקף בהחלטות ממשלה שאינן מחייבות, בהעדר תקציבים ייעודיים, בפיקוח לוקה בחסר, עם פקח אחד בלבד שאחראי על כל הארץ, ובהעדר הנחיות אחידות ומחייבות. כך נוצר מצב פרדוקסלי שבו ישראל נערכת להתחממות על הנייר, אך במקביל מאבדת את העצים הקיימים ללא תכנון עתידי או פיקוח יעיל, מה שמרחיק אותה מהיעד הלאומי ומשאיר את תושבי הערים חשופים לחום גובר.
כל רשות פועלת עצמאית
מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח על היערכות מדינת ישראל לנטיעת עצים והצללת רחובות הערים. היעד הלאומי שנקבע בתחום הוא הצללה של 70% מהרחובות המרכזיים בארץ, כהכנה לכך שעד סוף המאה יעלו הטמפרטורות בכ-3.5 מעלות וההליכה ברחובות תיהפך לאתגר קשה. בנוסף באזורים עירוניים צפופים ישנם איי חום בהם טמפרטורת האוויר גבוהה בכ-2 עד 12 מעלות מאלו שמחוץ לערים.
הפער הדרמטי בין היעד לאמת החמה בשטח נובע מכשלים מערכתיים רבים של המדינה. ראשיתה בהחלטת הממשלה בתחום יעדי ההצללה שאינה מחייבת ותלויה ברצון הרשות המקומית - כלומר, אין כפייה או מנגנון שמבטיח שהיעד יושג. יתרה מכך, לרבים מסעיפי החלטת הממשלה אין תקציב ייעודי, מה שהופך אותם לכוונות טובות בלבד. למעשה, לא הוקצה תקציב ייעודי כלל לייעור עירוני.
בעיה נוספת היא העדר הנחיות הצללה מחייבות החלות על כל התחומים הקשורים לנושא. כל רשות מקומית פועלת בצורה עצמאית, ללא פרוטוקול ארצי אחיד. הרשויות המקומיות מחזיקות במידע חלקי בלבד על מספר העצים בתחומן ואינן מודעות לקיומה של תשתית דיגיטלית המשמשת בסיס נתונים לאומי לעצי רחוב בישראל.
גם בתחום התכנון והביצוע יש בעיות משמעותיות. לאף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו אין תכנון עתידי לתחזוקת העצים בעיר. אין בנמצא מדריך עדכני לתחזוקת עצים, ולכן אין לרשויות המקומיות ידע מספק בנושא. משרד החקלאות לא מקיים הכשרות בתחום, והנגשת הידע בנושא הייעור העירוני לרשויות המקומיות אינה מתקיימת על פי תוכנית סדורה ועקבית.
בנוגע לתוכנית הממשלתית להצללה, התברר כי התקדמות הביצוע מאוד מוגבלת - מלבד קול קורא שפרסמה רכבת ישראל, פורסם קול קורא אחד בלבד של המשרד להגנת הסביבה.
הטמפרטורות עולות והעצים - נכרתים
במקביל, בתחום שמשפיע ישירות על מצב הצל בישראל, בעשור האחרון ישנה מגמה מדאיגה בישראל - גידול דרמטי בכריתת עצים. המספרים מדברים בעד עצמם - מספר הרישיונות לכריתה גדל ב-45%, ובסך הכול חל גידול של 86% במספר העצים שנכרתו בישראל. מגמה זו עומדת בניגוד גמור לצורך הדחוף בהגדלת הכיסוי הצמחי לקראת ההתחממות הצפויה.
אחת הבעיות המרכזיות היא הכשל בפיקוח ובאכיפה. למרות שלפקיד היערות יש סמכות לאשר או לדחות כריתת עצים בוגרים, עצים רבים נכרתים בכל זאת כשיש מצבים בהם הכריתה מתבצעת בניגוד להוראותיו. מצב הפיקוח עצמו הוא קריטי: בתחום אכיפת פקודת היערות, מאז שנת 2022 עובד פקח אחד בלבד בכל הארץ. בשנה זו לא בוצעו כלל פעולות פיקוח באזור המרכז - דבר המעיד על חוסר ביכולת הפיקוח והאכיפה.
הנחיות לעבודה בקרבת עצים אינן נאכפות, ולפקיד היערות הממשלתי אין מידע על מספר העצים החלופיים הניטעים על פי רישיונות הכריתה - דבר המקשה על מעקב ובקרה על ההחלפות הנדרשות.
הסיבות לכריתות רבות ומגוונות. מאות עצים בוגרים נכרתו בערים בשל דרישות בטיחות האש - צורך לגיטימי אך שדורש איזון עם השמירה על הכיסוי הצמחי. נזק נוסף נגרם לעצים בשל גיזום בקרבת מתקני חברת החשמל, כאשר לעובדי קבלני הגיזום שעימם מתקשרת החברה אין לעיתים הסמכת גוזם מומחה - דבר הגורם לנזק מיותר לעצים.
תחום בעייתי נוסף הוא ההתנגשות בין תשתיות בתת-הקרקע ומעל הקרקע לבין עצים. חלק מהרשויות המקומיות נתקלות בקשיים בתכנון נטיעות עצים ובתיקון נזקים הנגרמים משורשי עצים, מה שלעיתים מוביל לכריתות מיותרות.
גם בתחום הניהול הכספי יש בעיות. ברשויות שבהן מונה פקיד יערות, הכסף שנאסף בעקבות פיצויים על כריתת עצים מנוצל לפי המדיניות העצמאית של הרשות - ללא הנחיות מרכזיות או פיקוח על השימוש בכספים אלה.
ברמה המקומית, בארבע הרשויות המקומיות שנבדקו יש תושבים המתלוננים על נזקים הנגרמים מעצים, כאשר לעיתים התושבים עצמם פוגעים בעצים בשוגג או במכוון - דבר המעיד על צורך בחינוך ובהסברה טובים יותר.
הבעיה המערכתית החמורה ביותר היא שלא גובשו המלצות להגדרת המומחיות הנדרשת בתחום מינוי מנהל יער עירוני ברשויות השונות, והגורמים המתחזקים את עצי הרחוב אינם אנשי מקצוע. המשמעות היא שהטיפול בעצים נעשה לעיתים ללא הידע המקצועי הנדרש, מה שמוביל לנזק ולעיתים לכריתות מיותרות.
תגובת משרד החקלאות: "משרד החקלאות וביטחון המזון רואה חשיבות רבה בכל הנוגע לשמירה על עצים, ופועל במטרה לאזן בין הגנה על העצים לבין קידום ופיתוח תשתיות. באשר לקביעת תקציב עבור תכנית ההצללה של המרחב הציבורי, על אף שהנושא הוגדר כיעד על ידי הממשלה וכן גובשו סיכומי תקציב לטובת קידומו, משרד האוצר טרם אישר תקציב קבוע, ואף ממען להקים קרן ייעודית".
עוד נמסר: "באשר לסמכויות אכיפה, ביקורת המבקר במקומה. נוכח החשיבות הרבה והתרומה של העצים לשטח הרשות ולתושביה, מצופה מהרשות לדאוג לפקח על הנושא מכוח חוק הרשויות המקומיות. פקיד היערות הממשלתי הוא רגולטור ארצי שלא בהיעדר תקציבים ממשלתיים ותקני כוח אדם, אין באפשרותו לפקח באמצעות שני מפקחים על כל הרשויות בארץ, וכתוצאה מכך, אין באפשרותו להשלים את תכנית הפיקוח הארצית".
"לעניין אסדרת עבודה בקרבת עצים, לפקיד היערות אין כל סמכות בדין לאכוף את "נוהל עבודה בקרבת עצים". מדובר בהנחיות שנועדו לתת כלים לגורמים המבצעים עבודות פיתוח, ולהימנע מביצוע פגיעה בעצים.
באשר להדרכות שמבצע המשרד, בניגוד מוחלט למוזכר בדוח, משרד החקלאות מקדם שלל הדרכות פרונטליות ודיגיטליות לקידום הנושא. בתוך כך, המשרד מקיים ימי עיון והדרכות באופן יזום הן את בעלי התפקידים ברשויות מקומיות והן את הציבור הרחב; כמו כן, המשרד מנגיש מגוון רחב של חוברת ודפי מידע של גורמי המקצוע הממליצים ומנחים על דרכי טיפול נכונות בעצים בוגרים וצעירים. את כל המידע ניתן למצוא באתר משרד החקלאות וביטחון המזון. במקביל, מקדם המשרד מדריך עדכני לרשויות לטיפול בעצי רחוב", נכתב.
לסיום נמסר: "באשר לפרסום קולות קוראים במסגרת התכנית הלאומית להצללה, ביקורת המבקר במקומה. החלטת ממשלה זו אינה מתוקצבת, כיוון שמשרד האוצר טרם הסדיר את הנושא. ולכן, משרד החקלאות טרם יישם את התכנית שגיבש מבעוד מועד לטובת הגשת קולות קוראים של רשויות מקומיות לחבילות הדרכה בנושא".
