"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחפשים איפה לטייל? המדע מסביר איזה מקום טוב לנפש

מחקר חדש מצא כי גם בלי הכשרה בביולוגיה, אנחנו מזהים אינסטינקטיבית יערות עשירים במינים • מחקרים קודמים הראו שהדבר קשור לרווחה נפשית

,עודכן
0השמעה
יער ציפורי. צילום: לירון אלמוג

היכולת האינטואיטיבית של בני אדם לתפוס את המגוון הביולוגי - כלומר מגוון מיני בעלי חיים - באמצעות רמזים חזותיים וקוליים היא מדויקת להפליא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העתPeople and Natureשל החברה האקולוגית הבריטית (British Ecological Society). את המחקר הובילו חוקרים מהמרכז הגרמני למחקר אינטגרטיבי של מגוון ביולוגי (iDiv), מרכז הלמהולץ למחקר סביבתי (UFZ) ואוניברסיטת פרידריך שילר בגרמניה.

משתתפים ללא כל הכשרה אקולוגית התבקשו למיין תמונות והקלטות שמע של יערות לפי תפיסתם את המגוון הביולוגי. החוקרים מצאו כי רמות המגוון שנתפסו על ידי המשתתפים תאמו במידה רבה את המגוון הביולוגי האמיתי של אותם יערות.

"מכיוון שיש אמונה שתפיסת מגוון ביולוגי תורמת לרווחה הנפשית, חשוב להבין מה בדיוק אנשים תופסים, מה תרומת החושים השונים לכך, ובאילו תנאים התפיסה הזו מתיישרת עם מה שהאקולוגים מודדים בפועל", אמר קווין רוזריו, המחבר הראשי ממרכז iDiv.

לאופן שבו אנשים תופסים את הסביבה הטבעית יש השפעה על בריאותם. מחקרים קודמים הראו כי תפיסת מגוון ביולוגי – ולא בהכרח המגוון האובייקטיבי כפי שנמדד – היא זו שקשורה לרווחה נפשית של בני אדם.

כדי להבין אילו מאפיינים של מגוון ביולוגי מזהים המשתתפים, התבקשו הנחקרים למיין את התמונות וההקלטות לפי קריטריונים שבחרו בעצמם. מבחינה חזותית, המשתתפים זיהו פרמטרים כמו צפיפות צמחייה, תנאי תאורה וצבע. מבחינה אקוסטית, הם שמו לב לאופי ציוץ הציפורים, לעוצמת הצלילים ולרגשות שהצלילים עוררו בהם.

בשני חלקי המחקר השתתפו 48 נבדקים בכל אחד, שצפו ב-57 תמונות או האזינו ל-16 הקלטות של מקטעי יער מגרמניה, בלגיה ופולין – כל אחד עם רמות שונות של מגוון ביולוגי. המגוון הביולוגי של היערות בתמונות הוערך באמצעות שילוב של ארבעה מדדי גיוון מקובלים: עושר מיני עצים, גיוון מבני היער, גיוון מבני בשכבת השיחים, וכמות הצמחייה בתת-היער, השכבה התחתונה של היער המורכבת בעיקר משיחים וצמחיה נמוכה. המגוון הביולוגי בהקלטות הקול נמדד לפי עושר מיני הציפורים.

המשתתפים מיינו את הגירויים על פי תפיסת המגוון החזותי או השמיעתי. עם זאת, החוקרים מדגישים כי היכולת של אנשים לתפוס במדויק מגוון ביולוגי תלויה בכך שניתנת להם האפשרות להשוות בין סביבות שונות. הם מציינים מחקרים קודמים שבהם משתתפים לא הצליחו לזהות מגוון כשנדרשו לדרג סביבה אחת בלבד.

"אנחנו לא רק חווים הכחדה של מינים – אנחנו גם חווים הכחדה של חוויות מגוונות ביולוגית", אמר רוזריו. החוקרים ממליצים לשמר ולשקם יערות מגוונים, המאופיינים בעושר מיני גבוה של עצים ובמבנה יער מורכב, שמספקים בתי גידול למגוון רחב של מיני ציפורים. צעדים אלו ישיגו גם מטרות שימור וגם יעשירו את חוויית המגוון של בני אדם – מה שעשוי לשפר את הרווחה הנפשית.

החוקרים מציינים כי רוב משתתפי המחקר היו נשים בעלות השכלה אוניברסיטאית. מחקרים עתידיים יוכלו לשחזר את המתודולוגיה בקרב מדגמים מייצגים יותר של כלל האוכלוסייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר