מחקר חדש ומקיף של חוקרים ישראלים ואמריקנים, בהם פרופ' אייל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, התפרסם לאחרונה בכתב העת Science Advances ומצא כי יום אחד של חום קיצוני עלול להפחית את תנובת החלב בעד 10%.
עוד נמצא, כי השפעתו של יום חם אחד נמשכת יותר מעשרה ימים וכי טכנולוגיות הקירור אינן מספיקות כדי להתגבר על ההשפעה השלילית.
בעוד שמחקרים קודמים הראו כי שינוי האקלים יפגע בתנובת הגידולים החקלאיים, מעט מחקרים בחנו את השפעתם על בעלי חיים במשק המזון מן החי. למעשה, המחקר החדש בדק את מה שרפתנים כבר הבינו עם השנים - שפרותיהם רגישות מאוד לחום. אך מה יקרה כשהחום הזה רק יילך ויגבר?
"שינוי האקלים ישפיע באופן נרחב על מה שאנחנו אוכלים ושותים - כולל חלב", אומר ד"ר אייל פרנק, מהמחברים הראשיים של המחקר וחבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית האריס באוניברסיטת שיקגו. "המחקר שלנו הראה שחום קיצוני גורם לפגיעה משמעותית ומתמשכת באספקת החלב, ואפילו הרפתות המתקדמות ביותר, כאלו שמצוידות בטכנולוגיות ובמשאבים, אינן מצליחות להדביק את קצב השפעת שינוי האקלים".
החוקרים בחנו את רפתות החלב בישראל, שנחשבות בין המתקדמות בעולם. הם ניתחו נתוני מזג אוויר מפורטים ומקומיים כדי להעריך את השפעת "החום הלח" על יותר מ-130 אלף פרות במשך 12 שנים. בנוסף, הם סקרו מעל 300 רפתנים כדי לבדוק את יעילות טכנולוגיות הקירור.
"תעשיית החלב בישראל מהווה אוכלוסיית ניסוי אידיאלית, שכן הרפתות מפוזרות בכל רחבי הארץ ונתונות לטווח רחב של טמפרטורות ולחות - בדומה לתנאים הקיימים במדינות יצרניות החלב המובילות בעולם", אומר פרופ' רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב. "כמעט כל הרפתנים כבר אימצו מערכות אוורור והתזה לקירור, והרפתות בישראל הן מהמתקדמות בעולם, כך שכל השפעה שמזוהה כאן, צפויה להיות חמורה אף יותר במקומות אחרים".
החוקרים גילו שתנובת החלב יורדת באופן ניכר בימים חמים ולחים - ירידה של עד 10% - זאת כשהטמפרטורה הרטובה עולה על 26 מעלות. טמפרטורה זו לוקחת בחשבון גם את הטמפרטורה היבשה וגם את הלחות, ומשקפת טוב יותר את מידת העקה הטרמית.
פרות, כמו בני אדם, חוות חום שונה בימים יבשים לעומת ימים לחים. כשפרות נחשפות לחום מהביל, נדרשים יותר מעשרה ימים עד שהתנובה מתאוששת לרמה הרגילה שלה.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי ההשקעה בציוד קירור משתלמת. "הרפתנים מודעים היטב להשפעות השליליות של עומס חום על העדרים שלהם, והם נוקטים אמצעי הסתגלות מגוונים",אומר פרופ' אייל קמחי. "הסתגלות עולה כסף, ועל החקלאים לשקול היטב בין העלות לתועלת. לכן אנחנו רואים השקעות מסוימות בקירור - אך לא ניתוק מוחלט של הפרות מהסביבה, שהוא יקר מדי ליישום".
בהסתמך על הנתונים מישראל, החוקרים מדמים כיצד שינוי האקלים ישפיע על תנובת חלב בעולם עד 2050. הם מצאו שללא קירור, עשר המדינות המובילות בייצור חלב עלולות לסבול מירידה ממוצעת של עד 4% בתפוקה היומית, עם השפעות חמורות במיוחד בהודו, פקיסטן וברזיל - בין 3.5% ל־4% לפרה ביום.
גם עם שימוש בטכנולוגיות קירור, המדינות המובילות - כולל ארה״ב וסין - צפויות להפסיד בין 1.5% ל־2.7% מתנובת החלב שלהן.
"המחקר שלנו מדגיש הן את הערך והן את המגבלות של טכנולוגיות קירור ושל אמצעי הסתגלות נוספים לשינויי האקלים", מסכמת ד"ר קלייר פלנדרי, החוקרת הראשית. "על קובעי המדיניות לבחון גם דרכים נוספות להפחתת עומסים, כמו צמצום הצפיפות והפרדת עגלים, שכן גורמי דחק הופכים את הפרות לרגישות יותר לחום ופחות עמידות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו