גם אחרי שהלהבות דעכו: איך שריפות פוגעות בבריאות ובסביבה שלנו

כשאנחנו חושבים על הנזק שנגרם בגלל שריפות, אנחנו בדרך כלל מדמיינים יער בוער או בתים שאוכלו בידי האש, אבל יש שריפות שפוגעות בבריאות שלנו גם אחרי שהלהבות כובו וכשהן כבר לא נראות בעין. שריפות דלקים, שריפות פסולת ושריפות חורש גובות מחיר סביבתי, מחיר בריאותי ומחיר כלכלי כבד.

"ההבדל בין שריפות 'רגילות' לשריפות דלקים הוא שחומרים שבהם משמשים לכיבוי שריפות יער אינם מתאימים לכיבוי שריפות דלקים", אומרת ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

שדה תציג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה שתיערך ב-9-8 ביולי באוניברסיטת תל אביב את מחקרי היוזמה ותדבר על תובנות חדשות בנושאי סביבה ובריאות בשנת 2025.

כימיקלי הנצח

שריפות דלקים עלולות להתרחש במקומות שבהם מאוחסנים דלקים כמו בחוות אחסון, בשדות תעופה, במפעלים, באתרי בנייה ואפילו בשימושים ביתיים. "במקרים כאלה, כיבוי השריפה נעשה על ידי שימוש בחומרים כימיים מסוג PFAS", אומרת שדה. PFAS הוא שמה של קבוצת תרכובות כימיות בעלות עמידות גבוהה לחום ויכולת דחיית שמן ומים. משתמשים בתרכובות אלו בעיקר לייצור חומרים מעכבי בעירה, כמו קצף כיבוי אש ומשטחים דוחי שמן ומים בתעשיות המזון והטקסטיל.

יש שני סוגים של תרכובות PFAS: תרכובות ארוכות שרשרת שזמן הפירוק שלהן נמדד בעשרות שנים, ותרכובות קצרות שרשרת שמתפרקות מהר יותר ולכן מסוכנות פחות.

במתקני בזן, לדוגמה, יש שימוש בתרכובות קצרות שרשרת והם בתהליך מעבר לתרכובות בטוחות יותר לאדם ולסביבה מסוג Fluorine Free Foam. למעבר לתרכובות בטוחות יותר יש חשיבות מבחינת הפחתת החשיפה שלנו ל-PFAS דרך המים, דרך המזון ודרך האוויר.

תרכובות ה-PFAS יכולות להופיע כגז, כמוצק וכנוזל - כתלות בשימוש. אנחנו נחשפים אליהן בעיקר באכילה, בשתייה ובנשימה. מכיוון שכימיקלים אלה אינם מתפרקים באופן טבעי, הם מכונים "כימיקלי הנצח". "לכימיקלים הללו יש יכולת לנוע ולזהם מקומות רחוקים. כך הם מגיעים בקלות אל הקרקע ואל מי התהום", היא מסבירה. לפי דוח של רשות המים מתחילת 2025, באחד מכל שישה קידוחי מים שנבדקו נמצאו PFAS ובחלק מהמקרים הם נמצאו ברמת זיהום גבוהה מהתקן המחמיר שייכנס לתוקף בשנה הבאה.

לדברי שדה, זיהום PFAS מקושר לבעיות בריאותיות רבות כמו לחץ דם וכולסטרול גבוהים, סרטן הכליה והאשכים, משקל לידה נמוך של תינוקות, ירידה בתגובה החיסונית, הקדמה של גיל קבלת הווסת הראשונה, השמנה וירידה בספירת הזרע.

"הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה כימתה את הנזק של חלק מהפגיעות הבריאותיות הללו. המחקר נערך בצורה של עלות-תועלת, כדי להבין כמה יעלה לנקות PFAS ממקורות המים לרמה מחמירה לעומת החיסכון בנזקים - ולראות אם מדובר בצעד משתלם".

ההערכה היא שבארצות הברית כ-100 מיליון איש חשופים ל-PFAS, ובאמצעות השקעה שנתית של מיליארד וחצי דולר - שתחזיר את עצמה בחיסכון בהוצאות הבריאות - ניתן למנוע אלפי מקרי מוות ועשרות אלפי מקרי תחלואה קשה בשנה.

בישראל, שדה עורכת מחקר דומה שבוחן את הסכנות לבני האדם מהחשיפה ל-PFAS ואת העלויות שנובעות ממחלות הלב שנגרמות מהחשיפה. "חישבנו מה העלויות של אשפוזים, מה העלויות של מוות מוקדם ואובדן פריון למשק כתוצאה מהפסד שעות עבודה - ומצאנו כי היקף הנזקים מגיע למיליארדי שקלים", היא אומרת.

כדי לצמצם את הזיהום, שדה מציעה להפסיק את השימוש ב-PFAS ולעבור לתרכובות כימיות שמתפרקות. לאחרונה, המשרד להגנת הסביבה עוסק בקידום תקנות שיאפשרו לאשרר בישראל את אמנת שטוקהולם להגבלה ולאיסור הייצור, הסחר והשימוש במזהמי PFAS. נוסף על כך, "המאבק במשבר האקלים כולל צמצום התלות בדלקים פוסיליים. אם נפחית את השימוש בהם אולי יצטמצם גם השימוש בחומרים ש'מלווים' אותם, כמו PFAS".

שריפות פסולת - מפגע בריאותי

שריפות פסולת בלתי חוקיות מתרחשות בשטחים פתוחים ובסמוך ליישובים, בעיקר במקומות שבהם לא מתבצע פינוי מסודר של פסולת. "שריפת פסולת בלתי חוקית היא מפגע בריאותי נוראי. היא מתרחשת בטמפרטורה נמוכה, לעתים גם במשך ימים, ועלולה לפלוט מזהמים מסוכנים כמו פחמן חד-חמצני, חומרים אורגנים נדיפים, מתכות ופיח", מסבירה שדה.

בשריפה שאירעה במגרש גרוטאות בחוף שמן בחיפה, ריכוז חלקיקי הפיח הרעילים גדל פי 8 וריכוז הבנזן - תרכובת רעילה שמגבירה את הסיכון ללוקמיה - גדל פי 20. המחקר מצא קשר בין מיחזור לשריפות: באזור עכו, שבו רק 10% מהפסולת עוברת למחזור, נרשמו 30 שריפות פסולת לא חוקיות ל-1,000 איש, לעומת תל אביב שבה 35% מהפסולת מגיע למחזור וכמעט שאין שריפות.

שיקום הטבע בצפון

שריפות יער גורמות לזיהום אוויר חמור באמצעות פליטת גזים רעילים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים זעירים שפוגעים במערכת הנשימה והלב. מאז שפסקה האש בצפון החל תהליך שיקום הטבע בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע בגולן ובגליל שנפגעו במהלך המלחמה. "על הציבור להבין את המשמעות של הטבע לבריאות האדם ולאיכות החיים במדינה ולדרוש את שיקומו. חשוב לשמור על הייעוד של תקציבי הקרן לשמירה על שטחים פתוחים מול ניסיון להסיט אותם לשימושים אחרים. לתקציב הזה יש תפקיד אדיר בשיקום הצפון מהשריפות שהתרחשו במהלך הלחימה", מסכמת שדה.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה