"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק באיראן: צוות מחקר גילה 1,000 חביות פסולת גרעינית באוקיינוס האטלנטי

ההערכה היא כי לפחות 200 אלף חביות פסולת רדיואקטיבית נמצאות על קרקעית האוקיינוס האטלנטי הצפון-מזרחי בלבד

,עודכן
0השמעה
טכנאים מכינים את הרובוט התת-ימי Ulyx על סיפון ספינת המחקר L'Atalante, לפני ההפלגה. צילום: AFP

צוות מחקר בינלאומי גילה למעלה מ-1,000 חביות המכילות פסולת גרעינית בקרקעית האוקיינוס האטלנטי הצפון-מזרחי, כך אישר דובר מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS). החביות, שמקורן לפני מספר עשורים, אותרו כחלק מפעילותה של משלחת שמטרתה לחשוף ולהעריך את ההשפעה של פסולת רדיואקטיבית שהושלכה לים.

הצוות יצא לדרכו מוקדם יותר החודש מברסט שבמערב צרפת על סיפון ספינת המחקר L'Atalante למשלחת בת ארבעה שבועות. 21 מדענים משתתפים במשימה. המשלחת התמקדה באזורים בהם מאמינים כי פסולת גרעינית הושלכה בין שנות ה-40 ל-90 של המאה ה-20, לעתים קרובות ללא תיעוד מתאים.ההערכה היא כי לפחות 200 אלף חביות של פסולת גרעינית מונחות באוקיינוס האטלנטי הצפון-מזרחי בלבד, בעומקים שבין 3,000-5,000 מטר.

"החביות תוכננו לעמוד בלחץ בעומקים גדולים אך לא באופן שיעצור בפועל את הקרינה", הסביר פיזיקאי הגרעין פטריק שרדון, ראש פרויקט NODSSUM. הוא חושד שקרינה עשויה הייתה לדלוף מהמכלים במשך זמן מה, מה שמעלה חששות לגבי דליפות אפשריות. "בעוד 400 שנה, רוב החומרים הללו יחדלו להיות רדיואקטיביים", הוסיף שרדון.

המשלחת נעזרה ברובוט הצלילה האוטונומי Ulyx, המצויד במצלמת תלת-ממד ומערכת סונאר לאיתור עצמים באמצעות קול.הביולוג הימי פדרו נוגיירה מהמכון תונן לאקולוגיה של הדגה בברמרהאפן נמנה עם המדענים העורכים מחקר באזור. הוא בודק האם חומר רדיואקטיבי ניתן לזיהוי באורגניזמים ימיים ומתעד את המשלחת בבלוג.

במהלך משימתם, החוקרים אוספים דגימות של מים, קרקע ובעלי חיים ימיים כדי להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של הפסולת הגרעינית על המערכת האקולוגית המקומית.

הנוהג של השלכת פסולת גרעינית לים נאסר בשנת 1993 לאחר שלפחות 200 אלף חביות הושלכו באוקיינוס האטלנטי הצפון-מזרחי. לפני האיסור, האזורים העמוקים בים נתפסו כפתרון חסכוני לסילוק פסולת גרעינית. באותה תקופה, מעט היה ידוע על החיים בים העמוק, וקרקעית הים נותרה ברובה אזור שלא נחקר.

הפסולת המוכלת בחביות מורכבת מחומרים עם רמות נמוכות ובינוניות של רדיואקטיביות, כולל ציוד מעבדה מזוהם כמו כפפות, חלוקים ומסננים. הפסולת שולבה בביטומן ובטון למילוי החללים בחביות לפני השלכתן לים.

המשלחת מתוכננת להימשך עד ה-11 ביולי. לאחר ההערכה הראשונית, מתוכנן מסע שני, אם כי תאריך מדויק טרם נקבע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר